חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות סוכות – ארבעת המינים – אתרוג

אתרוג

מה. מורכב – אתרוגים המורכבים עם לימון או מינים אחרים – פסולים לברכה (כה"ח תרמח ס"ק קלג) אף על פי שהם יפים וצהובים. וחכמי ישראל נתנו מספר סימנים לדעת מה הם המורכבים, אך כיום עם התפתחות החקלאות אי אפשר להסתמך באופן מוחלט על סימנים אלו, אלא על מסורת או חזקה או השגחה (אחרונים).

מו. חכמינו בגמרא (סוכה לה א) נתנו סימן ואמרו שאתרוג "דר באילנו משנה לשנה" ולכן "יש באילן גדולים וקטנים". וסימן זה קיים בעיקר בעץ האתרוג, לכן יש להדר ולחפש אחרי אתרוג מעץ כזה, ובלבד שיהיה כשר. (אחרונים).

מז. ביום טוב שני של גלויות (כשבארץ יום ראשון של חול המועד) אפשר ליטול אתרוג הפסול לנטילה ביום טוב ראשון, אך אי אפשר לברך עליו.

מח. חסר – האתרוג צריך להיות שלם, שלא יהיה חסר בו כלום משריטה של קוץ או מרקבון או מתולעת וכדו' (שו"ע תרמח סע' ב) וזה מעכב ביום־טוב ראשון, ובחו"ל גם ביום־טוב שני.

מט. אתרוג "חסר" כשר לברכה ביום השני של סוכות. לכן כשחל יום א' של סוכות בשבת, אין נוטלים בו את הלולב. ובאותה שנה אתרוגים חסרים כשרים לברכה כל ימי החג, ואף על פי כן יש להדר לקחת אתרוג שלם. (שו"ע תרמט סע' ה).

נ. יש מכשירים שריטה שנעשתה על ידי קוץ, אם נקרם עור האתרוג במקום החסרון בעודו בעץ. (רמ"א תרמח סע' ב).

נא. ה"עוקץ" – צריך להיות מחובר לאתרוג, שאם לא כן האתרוג הוא חסר. ה"עוקץ" הוא המקום שבו האתרוג מחובר לעץ. (שו"ע שם סע' ח).

נב. פיטם – יש אתרוגים שיש להם פיטם ויש כאלה שאין להם. אתרוג שהיה לו פיטם ונפל מחמת מכה או נחתך, נחשב אתרוג חסר. אמנם אם הפיטם התייבש ונפל בתהליך הגידול בעץ, אין זה נחשב חסר, והאתרוג כשר. אתרוגים תימנים אין בהם בדרך כלל פיטם. (שו"ע, רמ"א שם סע' ז).

נג. יש מהדרים אחרי אתרוג עם "פיטם" כדי להיות בטוחים שאין האתרוג חסר. ויש שמהדרים אחרי אתרוג בלי פיטם שהוא עלול ליפול מחמת מכה וכדו', וכל אחד ינהג כדרכו. (אחרונים – עיין מג"א ושאר פוסקים שסוברים שאם חסר פיטמה בראשו זה פגם בהדר ופסול לשיטת התוס').

נד. ניקב – מצד לצד אפילו שלא חסר – פסול.

נה. יש אוסרים אתרוגים שבמקום הפיטם יש להם נקב מטבע ברייתם, ונקב זה מגיע עד חדרי הזרע. (שו"ע שם סע' ג).

נו. אתרוג שנקבוהו עכברים – לא יטלנו אף בשאר הימים משום מאוס, עד שיסיר ניקור העכברים. (רמ"א תרמ"ט).

נז. אם היה יבש או מנומר שפסול שבעת ימים – אף אם חתך את היבשות או את הנמור פסול כל שבעה, הואיל ובא מכח פסול. (רמ"א תרמ"ט).

נח. שינוי מראה – "שינוי מראה" פוסל באחד משלושת האופנים הבאים: א) אם הוא ברוב האתרוג. ב) אם הוא על "חוטמו" של האתרוג. ג) אם הוא בשני מקומות שונים. (שו"ע תרמח סע' ט. כה"ח שם ס"ק סה).

נט. "שינוי מראה" פוסל ברוב האתרוג אפילו אם הוא כתם אחד, ואפילו אין הוא מגיע לחוטמו.

ס. "שינוי מראה" אחד פוסל באתרוג אם הוא נמצא על "חוטם" האתרוג. והחוטם הוא החלק העליון של האתרוג הנראה לעין, מהמקום שבו מתחיל האתרוג להשתפע לכיוון הקצה העליון שלו. (שו"ע שם סע' יב).

סא. אם יש שני "שינוי מראה" בכל מקום אחר באתרוג, האתרוג פסול. (עיין כה"ח שם ס"ק סה מה הדין אם יש "שינוי מראה" בג' מקומות).

סב. במקום שהעלה מונח על האתרוג יש שינוי קטן במראה האתרוג. שינוי זה אינו נחשב "שינוי מראה" אלא "דרך גידולו" של האתרוג. אמנם אם שינוי זה חורג מדרך גידולו של האתרוג, הוא נקרא "שינוי מראה" ודינו כדלעיל. לכן כשיש לאדם ספק על גידול חום, ישאל שאלת חכם. (שו"ע שם סע' יג).

סג. כתם שחור או חום העולה על האתרוג בגלל ריסוס או צואת ציפורים, נקרא "שינוי מראה" ואינו "דרך גידולו" של האתרוג. (אחרונים).

סד. "שינוי מראה" חמור מ"חסר". ש"שינוי מראה" יש אומרים שפוסל בין ביום הראשון ובין בשאר ימים, לעומת "חסר" שלכ"ע פוסל רק ביום הראשון. ויש מקרים ש"חסר" חמור מ"שינוי מראה", ש"חסר" פוסל אפילו אם הוא במקום אחד, ו"שינוי מראה" רק בחוטמו או רובו או בשני מקומות. (עיין רמ"א תרמט סע' ה ואחרונים).

סה. ריקבון נחשב "שינוי מראה" ופוסל כדלעיל. ולפעמים יש חסרון במקום שיש ריקבון ואז פסול גם אם הריקבון אחז רק במקום אחד כ"חסר", ופסול למ"ד ביום השני כ"שינוי מראה".

סו. "שינוי מראה" שנקלף, ואחרי הקילוף נשאר מראה אתרוג – כשר ובלבד שאינו חסר מאומה. (שו"ע תרמח סע' יד).

סז. )אלו המניחים תפוח ע"י האתרוג להצהיבו יזהרו שלא להניחו לידי העוקץ כיון שעל ידי שגורם להבשלה מהירה יכול לגרום להפלת העוקץ. (עיין כה"ח תרמ"ח ס"ק קכד ומשנ"ב ס"ק סה).

סח. מעשר – יש להקפיד להפריש תרומות ומעשרות מהאתרוג לפני החג, כיוון שאתרוג שהוא "טבל" אסור לברכה בכל שבעת ימי החג. (כה"ח תרמט ס"ק מא).

סט. משקל – משקלו של האתרוג צריך להיות לפחות 56 גרם. אך כיוון שהאתרוג מצטמק בימי החג, יש ליקח אתרוג גדול יותר משיעור זה בכדי שגם ביום האחרון ישקול האתרוג 56 גרם. (שד"ח ר"פ) ויש מקפידים ליקח אתרוג במשקל 100 גרם (שו"ע תרמח סע' כב. כה"ח שם ס"ק קכט). שיעור האתרוג מעכב לא רק ביום טוב ראשון, אלא גם בשאר ימי החג. (רמ"א תרמ"ט ה').

ע. שביעית – יש לדקדק ליקח אתרוג שנלקט בסוף שישית, כי אז אין בו עדיין קדושת פירות שביעית. ובשנה שמינית יש ליקח אתרוג שנלקט בשמינית על מנת למעט בעניין קדושת שביעית. אעפ"כ יש לקנות את האתרוג ב"הבלעה", דהיינו שהמוכר יקבע מחיר כולל ללולב וכדו' ולא יקבע מחיר מיוחד לאתרוג. ויש לשמור על האתרוג בקדושת שביעית. (עיין רמב"ם, הל' שביעית פ"ד הי"ב. שו"ע יו"ד שלא סע' קכו).

עא. הבדלים בין יום ראשון לשאר הימים – ביום הראשון: א[ חסר ודאי – אסור. ב[ ספק חסר – מותר, ויש אוסרים. (שד"ח). ג[ בלטלך (מכה שקיבל האתרוג מהעלים, ונתרפאה) – מותר אלא אם כן נהפך לצבע אחר. ד[ צבע חום – יש אומרים שזה טבע האתרוג ויש חולקים. לכתחילה לא יקח אתרוג כזה. ה[ צהוב – ודאי כשר וגם ירוק כשר כיון שעתיד להצהיב ו[ אתרוג גדול אפילו הצריך ליקחו על כתיפו – מצד גודלו כשר אך קשה למצוא אתרוג גדול כשר, כיון שרבים בהם הבעיות. ז[ אתרוג קטן כביצה – מותר אך לא פחות משיעור זה. (שו"ע תאמח סע' כב).

בשאר הימים: לכתחילה יקנה ארבעת המינים הכשרים לכל הדעות. א[ שינוי מראה – לשו"ע מותר, לרמ"א אסור. ב[ כל בולט – הרי זה כחזזית ודינו כשינוי מראה. ג[ אתרוג חסר – כשר. ד[ נפל עוקצו – מהדין כשר ויכול לחברו בסיכה או בדבק משום מראית העין. ה[ ניקב או חסר – כשר. ו[ נקב שעשאוהו עכבים – אסור ליטלו משום מיאוס.

עב. הנחת אתרוג במגבת או בפשתן ביום טוב אסורה כיון שמספיג בהם ריח. ואם הניחם שם כבר מערב יום טוב – מותר לחזור ולעוטפם ביום טוב כיון שכבר ספגו ריח.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים