חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות סוכות – שינה בסוכה

שינה בסוכה

כה. אדם חייב לישון בסוכה, וחמורה השינה בסוכה יותר מאכילה כיוון שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת ואילו שינת ארעי אסורה, שאדם אוכל לפעמים מחוץ לביתו, אך אינו ישן מחוץ לביתו. ויש מקילין בזה, ואין להם על מה שיסמוכו. (שו"ע תרלט סע' ב משנ"ב ס"ק יא כה"ח ס"ק כו כז).

כו. ילדים פיקחים מגיל חמש ומעלה חייב אביהם לחנכם במצוות סוכה באכילה ובשינה. וילדים רגילים חייבים מגיל שש. ויש מקילין ואומרים שילד חריף חייב מגיל שש ורגיל מגיל שבע. (בא"ח האזינו יא שו"ע תרמ סע' ב והחונים עליו).

כז. אם אי אפשר לישון בסוכה מחמת קור נקרא "מצטער" ופטור מהסוכה, ובלבד שבבית יותר חם לו (רמ"א תרלט סע' ב). ודבר זה שכיח באירופה וברוסיה. אבל בארץ ישראל הקור אינו גדול בימי סוכות בדרך כלל, ואפשר לישון בסוכה.

כח. סוכה שאינה בנויה היטב ולכן לא ניתן לישון בה, יש אומרים שאין היא כשרה אפילו לא לאכילה, אך אין פוסקים כן ובדיעבד הסוכה כשרה. (כה"ח תרמ ס"ק ל, לג).

כט. תשמיש המיטה מותר בסוכה, וראוי לכל ירא שמים לעשות סוכה שיכול לדור בה עם אשתו כמו שהוא דר בכל השנה כולה. (רמ"א תרלט סע' ב. כה"ח שם ס"ק כב).

ל. לעניין שינה בסוכה גם גשמים מועטין גורמים צער, ו"מצטער פטור מן הסוכה".

לא. אם יצא לביתו ושכב לישון ואחר כך פסקו הגשמים, או שמתחילה שכב בביתו לישון מפני הגשמים ואחר כך פסקו, אין מטריחין אותו לילך לסוכה כל הלילה, אלא ישן בביתו עד הבוקר. אמנם אם התעורר אחרי עמוד השחר ורוצה להמשיך לישון, יש אומרים שחייב לילך לסוכה. (שו"ע סע' ז משנ"ב ס"ק לט כה"ח שם ס"ק פז).

לב. כשאדם ישן בסוכה קטנה שאין כל גופו יכול להכנס בתוכה, יקפיד שראשו ורובו יהיו בתוך הסוכה. ואף אם רגליו אינן תחת הסכך, הריהו ישן בסוכה (עיין שו"ע תרלד סע' ב).

לג. מי שרואה את חבירו מתנמנם מחוץ לסוכה, צריך לעורר אותו, כיוון שאסור לישון שינת עראי מחוץ לסוכה. (בא"ח האזינו ח).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים