חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות יום כיפור – תפילות יום הכיפורים – מדיני סדר העבודה

מדיני סדר העבודה

קב. יכווין היטב בסדר העבודה כי עיקר הכפרה ביום כיפור היתה נעשית בבית המקדש בעבודה זו. ובימינו שאין לנו קורבנות אנו אומרים את "סדר העבודה" והוא במקום קרבן כמו שנאמר: "ונשלמה פרים שפתינו". (הושע יד ג – כה"ח תרכא ס"ק יט ומשנ"ב ס"ק יג).

קג. כורעים – עשר פעמים מזכיר הכהן גדול את השם המפורש. תשע פעמים בוידוי ופעם אחת בהטלת הגורלות. בכל פעם שהיה מזכיר את השם המפורש בבית המקדש היו כל השומעים אותו כורעים ומשתחווים. אף אנו ביום כיפור עושים כן זכר למקדש וכורעים ומשתחווים ארבע פעמים כשהש"ץ אומר "והכהנים והעם". ואומרים הקהל "ברוך שם וכו'" בקול רם. וישתדל החזן שאומר את הפסוק "לפני ה' תטהרו" לסיים "תטהרו" בסיום אמירת הקהל "ברוך שם וכו'". (כה"ח שם ס"ק כב).

קד. נוהגים לפרוש שטיחים בבית הכנסת, כשמשתחווים על הפנים בשעת העבודה, כיוון שאסור להשתחוות על קרקע המרוצפת באבנים שנאמר: "ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה" (ויקרא כו א). ואנו מחמירים בכל ריצוף שהוא ואם אין שם שטיחים יפסיק בטליתו או בדבר אחר. (עיין כה"ח קלא ס"ק קיג). ולמנהגנו אין הש"ץ כורע כלל. (ובסימן תרכא ס"ק כט משנ"ב ס"ק יד).

קה. הש"ץ לא יעקור רגליו לילך לאחריו לכרוע. (רמ"א תרכא סע' ד ועיין כה"ח ס"ק לא משנ"ב ס"ק טז שכיום מניחים לפניו סטנדר ובעת שרוצה לכרוע מסירים אותו ואין נוהגים כן הספרדים).

קו. כשהש"ץ אומר "כורעים" יכרעו הציבור על ברכיהם, וכשהש"ץ אומר "משתחוים ונופלים על פניהם" יורידו ראשם כלפי קרקע, ויאמרו ביחד עם הש"ץ בקול "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

קז. ישנם מקומות שאין נוהגים לכרוע ולהשתחוות כלל, כיון שאין אנו נמצאים בביהמ"ק אך טוב להנהיג לכרוע ולהשתחוות "זכר למקדש", ובלבד שלא יבואו לידי מחלוקת.

קח. יש נוהגים שהש"ץ אומר קטע והציבור ממשיך איתו את סוף הקטע, לדוגמא הש"ץ אומר "אתה כוננת" עד "פעלת" והציבור מסיים איתו "ובריות בו יצרת". ויש מקפידים שהש"ץ יאמר את הכל, וכל מקום ימשיכו כמנהגם

קט. וידוי – בכל וידוי רגיל אנו אומרים "אנא אדני' וכו'". ואילו בוידוי של כהן גדול אנו אומרים "אנא השם" ואחר כך "אנא בשם" להורות שהכהן הגדול לא היה קורא שם ה' כמונו – "אדני", אלא היה קורא שם בן מ"ב אותיות. אבל כשאומרים "לפני ה' תטהרו" אומרים "אדני'" ולא "השם" כיוון שאיננו רוצים לשנות פסוק ולכן אומרים לפניו "ככתוב בתורת משה". (ב"י תרכא ס"ק ה. עיין כה"ח שם ס"ק כב. סידור "אהלי יעקב" קמ).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים