חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות יום כיפור – דברים האסורים ביום כיפור – אכילה

אכילה

ד. שיעור אכילה – אסור מהתורה לאכול כל מאכל אפילו כל שהוא ביום הכיפורים. והאוכל ביום הכיפורים כשיעור "כותבת הגסה" שהיא כתמר גדול – חייב כרת. (עיין סוכה ו א, שזוהי "הלכה למשה מסיני" ) ושיערו חכמים, שבאכילה שכזאת מתישבת דעתו של אדם רעב, בין אם הוא ילד קטן או איש מגודל (ב"י תריב ס"ק א).

ה. כמה היא "כותבת הגסה"? פחות מ"כביצה" ללא קליפה. (35 גרם). וכיוון שיש מחמירים, אומרים לחולה שצריך לאכול ביום הכיפורים שיאכל פחות מ"כזית" (27 גרם) כדי שלא יתחייב בנטילה וברכת המזון. ואם צריך יותר – מקילים לו שיאכל עד 30 גרם. ואם גם זה לא מספיק לו – שיאכל 35 גרם אוכל. (עיין כה"ח קנח ס"ק ח. תריח ס"ק לז).

ו. האוכל כל מיני מאכלים בכמות של "כותבת הגסה" – חייב, ובלבד שאכלם "כדרך אכילה" ולא בהפסקות ארוכות מדי, ומהו זמן אכילה סביר? "כדי אכילת פרס". (ב"י תריב ס"ק ג, ד ושו"ע סע' ז משנ"ב שם ס"ק יז יח יט).

ז. אכילת פרס – נחלקו אחרונים מהו שיעור הזמן של "אכילת פרס", לדעת רש"י זה זמן אכילת ארבע ביצים, של לחם העשוי מקמח חיטה (עיין סוכה ו א), ולדעת הרמב"ם זמן אכילת שלוש ביצים. (הל' שביתת עשור פ"ב ה"ד). אנו מחמירים כמו שתי הדיעות. זמן זה הוא לא יותר מתשע דקות ואין הוא פחות מארבע דקות. אשר על כן חולה שצריך לאכול ביום הכיפורים מאכילים אותו לשיעורים, דהיינו נותנים לו לאכול פחות מ"כזית" אוכל, כל עשר דקות (יותר מכדי "אכילת פרס"). ובלבד שאכילה בשיעורים אינה מסכנת אותו. (שו"ע תריב סע' ד. כה"ח שם ס"ק טוב).

ח. מי שחושש או יודע שיצטרך הוא או אחד מבני ביתו לאכול "לשיעורים", ישקול ויכין אוכל או משקה כ"שיעור" בערב כיפור. ואם שכחו לשקול בערב כיפור – יכולים לשקול ביום כיפור עצמו כיוון שזה צורך מצווה. (כה"ח תריח ס"ק מ).

ט. צירוף אוכלין – מי שאכל מיני אוכלים שונים, קצת מכל אחד וביחד יש בהם "כותבת" – חייב. ואפילו הרוטב שעל הבשר שספוג בלחם – מצטרף לשיעור אכילה כיוון שהוא חלק מהאוכל. אמנם שתייה אינה מצטרפת לאכילה. (שו"ע שם סע' ב. כה"ח שם ס"ק יג ומשנ"ב ס"ק ד).

י. תרופה – מי שצריך לבלוע כדור או תרופה אחרת שאין בה טעם טוב, יכול לבולעה בלי מים אף על פי שהוא חולה שאין בו סכנה. כיוון שאין זה נקרא מאכל שחייבים על אכילתו. (עיין כה"ח תקנד ס"ק לד, לה. תריב ס"ק כח).

יא. טעימה – ביום הכיפורים אסור לטעום דבר מאכל ולפלוט, ולכן אסור ללעוס מסטיק, למצוץ סוכריות, או להשתמש במי פה ביום הכיפורים וכדו' (עיין רמ"א תריב סע' ו ומשנ"ב ס"ק יז וכה"ח ס"ק לא).

יב. שכח וברך – מי ששכח ובירך על איזה מאכל ונזכר קודם שטעם ממנו, יאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ולא יטעם מהמאכל, אף שברכתו תהיה לבטלה. (אחרונים. שדי חמד מערכת בין המצרים סי' א ס"ק ה).

יג. האכלת ילדים – מותר ליתן אוכל לילדים ביום הכיפורים ואין לחוש שמא הגדול יאכל מהם. ואם הקטן יכול ליטול המאכל בעצמו, טוב להחמיר ולא ליגע באוכלים. (רמ"א תריב סע' י. כה"ח שם ס"ק הן. בא"ח וילך טז) ולדעת המשנ"ב (שם ס"ק לב) אין להחמיר אפילו אם הקטן יכול לאכול בעצמו.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים