חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

ראש השנה – ערב ראש השנה – תפילה

תפילה

ז. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים וידוי במנחה לפני יום שאין אומרים בו וידוי. אנו אומרים וידוי בתפילת מנחה של יום שלפני ערב ראש השנה, כיוון שאומרים גם סליחות בלילה שאחר כך. ואם חל ראש השנה ביום שני, אומרים "צדקתך" בשבת שלפני כן. (בא"ח ניצבים ב).

ח. בלילה של ערב ראש השנה אומרים "תיקון רחל", ואומרים וידוי בסליחות, ואם עלה השחר יש שלא אומרים נפילת אפיים, ואם אומרים סליחות אחרי הנץ החמה – לא אומרים וידוי. (בא"ח ניצבים ב).

ט. מי שאמר סליחות במשך רוב חודש אלול אמר לפני עלות השחר, ובערב ראש השנה התעכב עד אחרי עלות השחר, יאמר נפילת אפים בסליחות אף על פי שכבר עלה השחר. (עיין מג"א תקפ"א ס"ק י"ג).

י. אין תוקעים בתפילה ובסליחות בערב ראש השנה לא בלילה ולא ביום, לא בציבור ולא ביחיד, כדי להבדיל בין תקיעות חודש אלול שהן תקיעות של רשות לבין התקיעות של ראש השנה שהן חיוב מהתורה. (רמ"א תקפ"א סע' ג. בא"ח שם).

יא. אם יש "תוקע" שרוצה להתאמן לקראת ראש השנה – יתקע בחדר סגור, שלא ישמע קולו בחוץ. (בא"ח שם כה"ח ס"ק עב ומשנ"ב ס"ק כד).

יב. בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי, ולא תחנון ונפילת אפיים. ואין אומרים "למנצח וכו' יענך ה'", ולא "תפילה לדוד". ואין אומרים צידוק הדין.

יג. בערב ראש השנה נוהגים לעשות "התרת נדרים" אחרי הסליחות לפני התפילה, שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי, וכל מי שהוא בנידוי אין תפילתו מקובלת עד ארבעים יום. (עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, יט). ועיין בתחילת הלכות חודש אלול דיני התרת נדרים בארוכה.

יד. יזהר מאד במנחה, שהיא התפילה האחרונה של השנה ומי שמתענה כל היום יאמר "עננו", אך אין אומרים "עננו" בחזרה. (עיין בא"ח ניצבים ב).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים