חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

תפילות ראש השנה – מוסף ראש השנה

מוסף ראש השנה

יט. דיבור – אסור לדבר בדברים שאינם מעניין התפילה והתקיעות בין הברכות הראשונות של התקיעות עד סוף התקיעות של תפילת מוסף. אם מישהו מהציבור או שליח הציבור דיבר – אינו חוזר לברך על השופר. (עיין שו"ע תקצב סע' ג. בא"ח ניצבים יד).

כ. פיוטים לפני מוסף – לפני החזרה יש נוהגים לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי", כדי שהמאריכים יסיימו תפילתם. וטוב שיאמר אותו הסומך או מישהו מהקהל ולא שליח הציבור. ויש שנוהגים להתחיל מ"אתאנו לחלות" והש"ץ מתחיל מ"אוחילה".

כא. זמן מוסף – זמן תפילת מוסף מיד אחר תפילת שחרית ואין לאחרה יותר מסוף ז' שעות, ואם התפלל אותה אחר שבע שעות – נקרא "פושע". אעפ"כ יצא ידי חובה מפני שזמנה כל היום. אם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה – אין לה תשלומין. (שו"ע רפ"ו סעי' א').

כב. פעם ראה הרא"ש שהש"ץ מתפלל לאט ועלול שלא להספיק להתפלל מוסף קודם סוף ז' שעות, ומכיון שהש"ץ סירב להזדרז – התפלל הרא"ש מוסף ביחיד. (עיין כה"ח שם ס"ק י').

כג. מוספי – אומרים בתפילת מוסף ביום הראשון וביום השני "את מוספי יום הזיכרון הזה" בלשון רבים, והכוונה להזכיר גם את מוסף ראש חודש בתפילה. ואם אמר "את מוסף" ולא סיים את הברכה יחזור ויאמר "את מוספי". ואם אמר "ברוך אתה ה'" לא יחזור, ויסמוך על כך שהמילה "מוסף" כוללת את כל המוספים. (עיין שו"ע תקצא סע' ג. כה"ח שם ס"ק חי). ולדעת משנ"ב ס"ק ו ביום ראשון של ראש השנה – חוזר. ביום שני – אינו חוזר.

כד. אב הרחמים – לפי הסוד, במוסף של ראש השנה שבת, בשבת שובה וביום כיפור אומרים "מי כמוך אב הרחמים". גם במנחה בשבת שובה ובמנחה של ראש השנה ויום כיפור שחלו בשבת – אומרים כן. (בא"ח ניצבים כא).

כה. מלכויות זכרונות ושופרות – מזכירים עשרה פסוקים בעניין "מלכויות", עשרה פסוקים בעניין "זכרונות" ועשרה פסוקים בעניין "שופרות". המנהג הוא שעשרה פסוקים אלו יהיו שלושה מהתורה, שלושה מהכתובים, שלושה מהנביאים, ואחרון מהתורה. (עיין שו"ע שם סע' ד).

כו. ברכות של "מלכויות", "זכרונות" ו"שופרות" מעכבות זו את זו שאם אינו יודע את כולם לא יאמר אף מה שיודע. (שו"ע תקצ"ג ס"ק א').

כז. מי שלא יודע את סדר התפילה ואין בנמצא מחזור וגם לא יוכל להשיגו – יאמר ג' ברכות ראשונות, יזכיר קדושת היום, ויברך ג' ברכות אחרונות. (כה"ח תקצ"ג אות ג').

כח. מי ששינה את סדר הברכות של "מלכויות" "זכרונות" ו"שופרות" יצא בדיעבד ידי חובה ואינו חוזר ומתפלל. (כה"ח שם אות ח', אומנם עין בגמ').

כט. יש אומרים שהתקיעות מעכבות את הברכות, והברכות מעכבות את התקיעות דהיינו שאם אינו יודע לתקוע או אינו יודע את הברכות אינו יוצא ידי חובה ויש אומרים שאינם מעכבים זה את זה.

ל. כריעה – בעלינו לשבח שבחזרת הש"ץ נהגו האשכנזים לכרוע על הרצפה כשאומרים "ואנחנו כורעים ומשתחוים", וצריך להניח עליה לפני כן סדין וכד' שלא ישתחווה על רצפת אבן. הספרדים נוהגים לכרוע רק ביום כיפור בסדר העבודה.

לא. תקיעות לחש – עיין לקמן הלכות תקיעת שופר.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים