חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות תשעה באב – עשירי באב

עשירי באב

א. תניא, בשבעה באב נכנסו גויים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שביעי שמיני באב, ותשיעי לעת ערב הציתו בו את האש, והיה דולק והולך כל היום העשירי עד שקיעת החמה. והיו מן החכמים שאמרו שצריך לקבוע את הצום בעשירי כיוון שרובו של היכל נשרף בו, אך החליטו חכמי ישראל לקובעו בתשיעי מפני שהתחלת הפורעניות חמורה יותר. (תענית כט א). ובירושלמי כתוב כי מטעם זה התענה רבי אבין תשיעי ועשירי באב, ורבי לוי התענה תשיעי וליל עשירי, מפני שלא היה בו כוח להתענות כל היום העשירי. (תענית פ"ד ה"ו). ואנו תש כוחנו ואין מתענין רק תשיעי לבד, אבל אנו צריכין לנהוג קצת אבלות גם בעשירי באב. (כה"ח תקנח ס"ק א).

ב. יום עשירי אסור באכילת בשר ושתיית יין, כמו כן אין לברך "שהחיינו" בעשירי באב. הספרדים נהגו איסור כל היום ולדעת הרמ"א רק עד חצות היום. (שו"ע ורמ"א שם סע' א. כה"ח שם ס"ק ח, י. משנ"ב ס"ק ג).

ג. אין לרחוץ ולא להסתפר ולכבס עד חצות יום עשירי באב. ומי שהשעה דוחקת לו יכול להתרחץ ולכבס במוצאי תשעה באב. (עיין שו"ע תקנח. כה"ח שם ס"ק ו, י ומשנ"ב ס"ק ג' וביאור הלכה שם).

ד. מי שמחמיר על עצמו כל יום עשירי בכל הדברים הנזכרים – הרי זה משובח. (כה"ח שם ס"ק י).

ה. אף מי שאינו מחמיר בשאר הדברים יש לו להחמיר שלא לשמוע שירים ביום זה כיוון שרובו של היכל נשרף בעשירי. (עיין כה"ח שם ס"ק ה ומשנ"ב ס"ק ב).

ו. אם יום העשירי חל בערב שבת, מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס מיד בבוקר מפני כבוד השבת. ואם השעה דחוקה – מותר לרחוץ ולהסתפר ולכבס במוצאי תשעה באב. (כה"ח שם ס"ק ו ומשנ"ב ס"ק ג).

ז. יולדת חולה או חלש – מותרים ליל עשירי בבשר ויין. (כה"ח שם ס"ק יא).

ח. טוב שלא לשמש בליל עשירי אם לא בליל טבילה או כשהוא יוצא לדרך או בא מן הדרך. (שע"ת תקנח ס"ק א. כה"ח שם ס"ק ז).

ט. כשתשעה באב נדחה ליום ראשון – לדעת האר"י ז"ל אין להחמיר באיסורי עשירי באב ביום שני שהרי הוא יום אחד עשר. אך המנהג להחמיר בלילה שלאחר התענית ולא אוכלין בשר ויין מפני אבלות היום, ולמחרת ביום שני מותרין בכל. (שו"ע, רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק טוב).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים