חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

דברים האסורים בתשעה באב – נעילת הסנדל

נעילת הסנדל

כב. אסור לנעול נעליים או סנדלים של עור, אבל נעליים של בד וגומי מותרים. אמנם נעל בד שיש לה סוליה של עור – אסורה, וכן נעל עץ עם חיפוי של עור – אסורה. אבל נעל בד שיש לה קישוטי עור – מותרת. (שו"ע שם סע' טז).

כג. נעל של עץ עם רצועת עור שמחזיקות את הרגל – מותרת. (שו"ע שם. כה"ח ס"ק עה).

כד. יש מחמירים שלא לנעול נעל גומי עם סוליה עבה אף על פי שכולה גומי. (עיין כה"ח שם ס"ק סט, ע. וכן משמע מהרמב"ם, הל' שביתת עשור פ"ג ה"ז).

כה. חיילים ההולכים במסעות רגליים בנעלי עור, וכן מי שמהלך מעיר לעיר ברגל, כיוון שהוא טורח גדול, לא אסרו עליו חז"ל לנעול נעליים, אך עדיף שילך עם נעלי גומי. אמנם כשמגיע לעיר, חולץ את נעליו. ואם נוסע ברכב, אסור בנעילת הסנדל. (עיין שם סע' יז).

כו. מי שחייב לילך עם נעלי עור מחמת בריאות – ישים בנעליו עפר וכדו' לזכור את הצום והצער. (כה"ח שם ס"ק פ).

כז. מי שאין לו נעלי בד – ילך עם גרביים. ואם הוא נמצא במקום נכרים שאינו יכול לילך עם גרביים ישתדל לקנות נעלי בד וגומי שלא לבטל המצווה. ואם אין לו יכול לילך עם נעלי עור. (כה"ח שם ס"ק פא).

כח. אפילו מי שנועל נעליים רגילות בהיתר כדלעיל – לא מברך בברכות השחר של תשעה באב "שעשה לי כל צרכי" כיוון שרוב הציבור לא עושה כמותו. ויש סוברים לברך ברכה זו במוצאי תשעה באב כשלובשים את מנעליהם, ואין דעתו של הרב "בן איש חי" ב"רב פעלים" נוחה מזה. (ר"פ ח"ב ח'. עיין כה"ח שם ס"ק עח).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים