חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חג השבועות – שבועות שחל ביום שישי

שבועות שחל ביום שישי

כא. יש להכין ביום חמישי עירובי תבשילין. (עיין לעיל הלכות וסדר הנחת העירוב).

כב. הדבקת הנרות לפמוטים היא מלאכה שאסורה ביום טוב, ועל כן יש להכין את הנרות בערב יום טוב או להשתמש בנרות שאינם צריכים הדבקה. ואם חל שבועות ביום שישי או ביום ראשון, יש להכין בערב יום טוב שתי מערכות פמוטים, אחת לערב יום טוב ושניה לערב שבת. אם לא הכין – יניח את הנרות בתוך הפמוט ויחזק אותן שלא יפלו על ידי נייר אלומיניום החתוך מיום חול אבל לקרוע ביום טוב אסור. המדליקות בשמן יתחבו את הפתילה במקומה בערב יום טוב. ואם לא עשו כן יכולים להכינם בדיעבד, גם ביום טוב עצמו. וטוב שיעשו כן בשינוי. (עיין כה"ח תקיד ס"ק מא משנ"ב ס"ק יח. ועיין בהלכות אלו באורך בדיני הדלקת נרות ביום טוב).

כג. יש להדליק מערב יום טוב נר נשמה גדול, על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש לצורך הדלקת אש ביום טוב, ובמיוחד לצורך הדלקת נרות בערב שבת ביום שישי אחר הצהריים.

כד. אם אדם הניח עירובי תבשילין – מותר לו מעיקר הדין לבשל כל יום שישי שהוא יום טוב, וטוב לסיים להכין את הכנת מאכלי השבת בשעה מוקדמת ביום שישי, ולא להכינם סמוך ממש לפני כניסת השבת. (משנ"ב ס"ק תקכז ס"ק ג כה"ח שם ס"ק ד בא"ח צו ס"ק ח).

כה. ישתדל לסיים את אכילת ארוחת הצהרים לפני חצות היום כדי שיאכל בליל שבת בתיאבון. ובדיעבד יכול לאכול עד זמן מנחה קטנה שהוא שעתים וחצי לפני השקיעה. (ויש אומרים שלוש שעות, והכל בשעות זמניות עיין שו"ע רמט סע' ב והחונים עליו).

כו. מי שרגיל לאכול ביום שבועות את מאכלי הבשר בשעה מוקדמת ואחר שש שעות את מאכלי החלב, צריך בשנה זו לאכול מוקדם את מאכלי הבשר בכדי שיאכל סעודה חלבית בשעה מוקדמת.

כז. מתפללים את תפילת ליל שבת כרגיל אך לא אומרים "במה מדליקין". (עיין שו"ע ער סע' ב). ויש מהאשכנזים הנוהגים לומר "במה מדליקין".

כח. בכל שבוע אפשר מעיקר הדין להתחיל לקרוא "שנים מקרא ואחד תרגום" ממנחת שבת שעברה. (ועיין שם בכה"ח ומ"ב). אמנם ע"פ הסוד טוב לקוראה ביום שישי. בכל שבת רגילה אין בכך בעיה אבל כשחל יו"ט ביום שישי אי אפשר לקרוא בו "שניים מקרא ואחד תרגום" שהוא יום טוב כמו כן אין קוראין "שנים מקרא ואחד תרגום" בליל שבת, ולכן ישתדל לגומרה ביום שבת קודם תפילת שחרית או אחרי תפילת מוסף לפני סעודת שבת. אם לא סיים קודם הסעודה – יקרא במשך היום לפני תפילת מנחה. אם חושש שלא יספיק לקרוא ביום שבת – יקרא בליל שבת "שניים מקרא ואחד תרגום". (עיין שו"ע רפה סע' ד).

כט. במוצאי שבת מתפללים כמו בכל מוצאי שבת, אומרים "שובה" ויהי נועם וכו'", ועושים הבדלה כרגיל.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים