חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

חמש תעניות – תפילות בתענית

תפילות בתענית

יג. עננו – היחיד אומרו ב"שומע תפילה" וש"ץ בין "גואל ישראל" ל"רפאנו" בברכה בפני עצמה.

יד. לדעת השו"ע אומר "עננו" החל מתפלת ערבית של ליל התענית, אף על פי שאוכל בלילה, אך המנהג שלא לומר "עננו" בתענית ציבור אלא בתפילת שחרית ומנחה ומכל מקום בתשעה באב שצמים מהערב נוהגים רוב הספרדים לומר "עננו" בכל התפילות.

טו. האשכנזים נוהגים שהחזן אומר "עננו" בחזרת תפילת שחרית והיחיד אומר עננו בתפילת לחש רק בתפילת מנחה, אפילו מנחה גדולה. (שו"ע ורמ"א תקס"ה סעי' ג' תוס' שבת כ"ד ע"א, ועיין להגר"א תקס"ה ס"ק ח' כה"ח אות ט"ז).

טז. שכח היחיד לומר "עננו" ולא הזכיר עדיין "ה'" של חתימת "שומע תפילה", חוזר ואם אמר "ה'" אינו חוזר, ויאמר "עננו" בסוף "אלקי נצור".

יז. שכח ש"ץ לומר "עננו", אם אמר רק "ברוך אתה" של חתימת "רפאנו" חוזר לומר "עננו" עם חתימה וממשיך "רפאנו וכו'" ואם כבר הזכיר "ה'" אינו חוזר, אלא אומרו בשומע תפילה בלא חתימה (עיין כה"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ג). שכח לאומרו גם ב"שומע תפילה אומרו "אחרי ה'" יהיו לרצון" הראשון קודם "אלוקי נצור". (עיין כה"ח ס"ק כ"ח ומשנ"ב ס"ק יט).

יח. כתב השו"ע שאין שליח ציבור אומר "עננו" בחזרה אלא אם כן ישנם בביהכ"נ עשרה שמתענים ונוהגים שבתענית ציבור די בששה ולדעת המשנה ברורה צריך לכתחילה שבעה. (עיין כה"ח תקסו ס"ק לב).

יט. מי שאינו מתענה לא יהיה חזן. אם אין חזן אחר שמתענה וישנם שישה מתענים בביהכנ"ס לא יאמר החזן "עננו" בתפילת לחש ולא יאמרנה בחזרה בברכה בפני עצמה אלא יאמרה ב"שומע תפילה" כדרך שהיחיד אומרה בלבד. ובמקרה זה יאמר בחזרה "ביום צום התענית הזה" ולא "תעניתנו". (לנוסח אשכנזים) שהרי החזן אינו מתענה. (עיין שו"ע תקס"ו ג', ברכ"י ב', מ"ב ס"ק ד', ועיין רמ"א סי' תקס"ה ומג"א וט"ז ס"ק א').

כ. אין לומר "עננו" בתפילת ערבית של מוצאי הצום אע"פ שהוא עדין בצום.

כא. נשיאת כפים במנחה – כשמתפללים מנחה בתענית ציבור חצי שעה סמוך לשקיעה – ישאו הכהנים כפים. ויש מקילים ונושאים כפים אפילו אחרי "פלג המנחה" דהיינו שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, ואין למחות בידם. אך אין לשאת כפיהם לפני כן. (שו"ע תקס"ו סע' ח', וקכט סע' א. בא"ח תצוה כ"ג, ר"פ ח"ד סי' ה', לוח אר"י).

כב. כהן שלא מתענה מחמת אונס וכד' – לא ישא כפיו ויצא מבית הכנסת לפני "רצה". (עוי"ח ויקהל ז'. כה"ח קכט ה).

כג. גם האשכנזים ישאו כפים במנחה של תענית. יש מקומות שלא נוהגים כן כחלק ממנהג חו"ל שנהגו האשכנזים לא לשאת כפיהם בימי החול, אבל בארץ ישראל נוהגים לשאת כפים כל יום בשחרית ולכן יעשו כן גם במנחת תענית. (לוח אר"י לגרי"מ טיקוצ'ינסקי).

כד. קריאת התורה – בתענית אין עולה לתורה אלא מי שמתנה ואפילו חל התענית בב' או ה' בשבוע. ואם אין שם כהן אלא הוא, יצא מביהכ"נ ויעלה ישראל.

כה. אם קראו מי שאינו מתענה לעלות לתורה – לא יעלה. יש אומרים שבשעת הדחק ובמקום שיש בו חילול ה' – יעלה.

כו. אם חושש שיקראוהו לעלות והוא אינו מתענה – יצא מביהכנ"ס קודם הקריאה. (עיין שו"ע תקס"ו ו' ט"ז ס"ק ז' מג"א ס"ק ח', כה"ח ס"ק מ"ב עד ס"ק מ"ו, מ"ב ס"ק כ"א).

כז. הפטרה – יש שמפטירין במנחה, אולם רוב הספרדים נהגו שלא להפטיר בתעניות אלא בט' באב בלבד. (רמ"א סי' תקס"ו ס"ק א' ועיין שם כה"ח ס"ק י').

כח. לנוהגים להפטיר יפטיר העולה השלישי, ואם אינו בקי יפטיר הלוי, ואם גם הוא אינו בקי יפטיר הכהן ואם גם הוא אינו בקי יפטר אחד מהקהל.

כט. ספרדי שעלה לתורה בעליה שלישית בביכנ"ס אשכנזי יכול לקרוא את ההפטרה בברכותיה שנגרר אחר הקהל, ועוד שיש מהספרדים שנוהגים להפטיר.

ל. במנחה של יום תענית אומרים ב"אלוקי נצור" – קודם "יהיו רצון" השני "רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו, ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יה"ר מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך ע"ג המזבח ותרצני". (ועיין לשו"ע סי' תקס"ה סעי' ד' ועיין לכה"ח שם ס"ק כא כ"ב שיאמר קודם יה"ר האחרון ואם שכח יאמר אחר כך).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים