חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות ספירת העומר – בעיות שונות

בעיות שונות

כט. אם ספר ולא בירך יצא ידי חובה. לכן אם שואלים אותו בין השמשות או אחר כך כמה מונים היום, יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו כמה מונים היום, אינו רשאי לברך אחר כך על הספירה. (שו"ע תפט סע' ה).

ל. אם אמר לשואל ימים או שבועות בלבד כגון שביום השביעי אמר לו "היום שבוע אחד", אינו יכול לחזור ולספור באותו ערב עם ברכה, ויספור בלי ברכה. ויש מחמירים רק מ"בין השמשות", אמנם לכתחילה יש להיזהר מ"פלג המנחה". אך אם אמר לחבירו לפני "פלג המנחה" יכול להמשיך ולספור בברכה. (כה"ח שם ס"ק בן, הן. הגדת אורח חיים עמ' רי סע' יח).

לא. יש מקילים שאם לא אמר לו "היום כך וכך" יכול לחזור ולספור בברכה. ויש מקילין עוד שאפילו אמר "היום כך וכך" אך לא התכוין לספור, יכול לספור באותו ערב בברכה. (עיין כה"ח שם ס"ק גן, חן).

לב. אם לאחר שבירך ספר בראשי תיבות "היום ג' ימים" ולא "היום שלשה ימים" אינו צריך לחזור ולברך. אמנם יחזור וימנה בלא ברכה. ואם לא חזר ומנה, אף על פי כן יכול לספור בשאר הימים בברכה. לכן יש להזהר במיוחד בערב ל"ג בעומר שלא יזכיר ל"ג בעומר עד שיברך ויספור. (עיין כה"ח שם ס"ק כד. הגדת אורח חיים עמ' רי סע' יד).

לג. אם בירך על דעת לספור ארבעה ימים, ולאחר שבירך נזכר שצריך לספור חמשה, – סופר חמשה ואינו צריך לברך שנית. וכן אם טעה בספירה, כגון שהיה צריך לומר "ששה ימים" ואמר "חמשה ימים", אם נזכר מיד – סופר כראוי ואין צריך לברך שנית, אבל אם הפסיק יותר מכדי דיבור – צריך לברך שנית. (עיין כה"ח שם ס"ק עה-עז. הגדת אורח חיים עמ' רי סע' טז).

לד. אם בעת הברכה ידע את היום הנכון ורק בספירה טעה, יש אומרים שאינו חוזר ומברך. ויש חולקים, ולכן יברך ללא שם ומלכות ורק יהרהר שם ומלכות בליבו ואחר כך יספור. (שו"ע שם סע' ו. כה"ח שם ס"ק עה. שו"ת רב פעלים ד, או"ח סי' ו. הגדת אורח חיים עמ' רי סע' יז).

לה.מי שמסופק מהו יום הספירה הנכון ואין לו אפשרות לברר, לא יברך ויספור מספק, כיוון שאין שום משמעות לספירה מספק. ואם ספר בלא ברכה, ונת ברר לו למחרת שנכון ספר, יכול להמשיך ולספור בברכה. (אחרונים).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים