חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

יום טוב – הכנת אוכל

הכנת אוכל

ד. טחינה – אסור לטחון או לרסק ביום טוב על ידי מטחנת יד או פומפיה (וכ"ש במטחנת חשמל) אפילו בשינוי ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בערב יום טוב, אבל לטחון במכתשת בשינוי או לרסק בשינוי על ידי מזלג מותר. (עיין שו"ע תקד סע' א. כה"ח שם ס"ק יד).

ה. מותר לרסק או לפורר מצות ביד כי אין טוחן אחר טוחן. (שו"ע תקד סע' ג הגה. כה"ח שם ס"ק לה).

ו. לא נוהגים להשתמש בשום קצוץ דק דק ביום טוב כיוון שיש בקציצתו מעין טחינה, ומלבד זאת אין להשתמש תמיד בשום קצוץ או מקולף מבעוד יום מכיון ששורה עליו רוח רעה. (נדה יז א).

ז. קילוף – הקולף תפוחי אדמה וכד' צריך לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ובכל מקרה אין לקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי, בסכין וכד'.

ח. הרוצה לקלוף תפוחי אדמה על מנת לבשלם ביום טוב לצורך שבת שלמחרתו, אף על פי שאין האכילה בסמוך לבישול, אם עשה עירוב תבשילים מותר, כאילו הוא לאלתר.

ט. הקפאת מים – מותר להקפיא מים ביום טוב. (כמו בשבת).

י. ברירה – מותר לברור אורז או קטניות ביום טוב, וכשבורר ביום טוב, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד'. (שו"ע תקי סע' ב).

יא. ניפוי – אסור לנפות קמח וכד' ביום טוב, ואפילו על ידי שינוי. אבל אם ניפו מאתמול ונפל לתוכו לכלוך, מותר לנפות פעם נוספת. ויש מחמירים ואומרים שמותר לנפות רק בשינוי. ושינוי זה יכול שיהיה על ידי שינפה אותו על שולחן ולא לתוך קערה. (שו"ע תקו סע' ב. בא"ח במדבר יח).

יב. אם ניפה קמח וכד' מערב יום טוב ורוצה כעת לנפותו שנית, מותר לנפות רק בשינוי. (שו"ע שם. בא"ח שם).

יג. לישה – לישת בצק ועריכתו מותרת. ובלבד שלא ימדוד את הקמח אלא יקח באומד הדעת. (שו"ע תקו סע' א. בא"ח במדבר יז).

יד. הפרשת חלה – אשה שלשה בצק ביום טוב יכולה להפריש ממנה חלה אבל לא לשורפה ביום טוב, אלא תשמור אותה למוצאי יום טוב ואחר כך תשרפנה. ויכולה כמו כן להניחה באשפה עטופה באופן שלא יהיה בזיון. ולא תוריד את החלה מידה, אלא בעודה בידה תעטוף אותה בנייר ותניח אותה בתוך שקית נילון ותזרוק לאשפה.

טו. אשה שהניחה את החלה מידה אינה יכולה אחר כך לטלטל אותה מפני שהיא מוקצה.

טז. אשה שלשה בצק בערב יום טוב ושכחה להפריש ממנה חלה, אינה יכולה לאכול ממנה בארץ ישראל על סמך מה שתפריש במוצאי יום טוב. (שחיוב חלה בארץ ישראל יותר חמור מהחיוב בחו"ל) אבל יכולה ללוש ביום טוב עיסה נוספת, ולחבר אותה עם העיסה שנילושה בערב יום טוב, ותפריש משניהם יחד חלה אחת. ועצה זו טובה רק אם היא צריכה את כל הבצק. (שו"ע יו"ד שכג. עיין כה"ח תקו ס"ק כט).

יז. אפיה – אפיית הבצק בתנור חשמלי מותרת, אך הדלקת התנור אסורה מדין הבערה, ולכן אפשר לאפות בתנור כזה רק אם התנור מופעל על ידי שעון שבת מערב יום טוב.

יח. כשרוצים לבשל בתנור עצים או גחלים וכד' יש להקפיד שלא לבקע עצים שלא לצורך. ואם העצים ראויים להסקה כמות שהם – אין לטרוח ולבקעם. ואם אינם ראויים להסקה – מותר לבקעם בסכין. (שו"ע תקא סע' ב בא"ח במדבר יד).

יט. אם יש אבנים או עצים מונחים מערב יום טוב, מותר להניח קדרה על גביהן. (עיין שו"ע תקב סע' א). אמנם אסור לערוך אבנים או עצים כאהל על מנת להניח עליהם את הסירים שנראה כמו בונה.

כ. מה מותר לבשל ביו"ט? – יש אומרים שביום טוב אין להכין אוכל שאפשר להכינו בערב יום טוב, ויש אומרים שמותר ונהגו להחמיר בזה. ובמקרה שטעם האוכל יפגם אם יכינו אותו ביום קודם – מותר. מכל מקום ישתדל לבשל מערב יום טוב כדי לא לאבד את זמנו בחג בבישולים וכד' אלא ינצלו את החג לעונג יום טוב וללימוד תורה. (עיין רמב"ם יו"ט פ"א, הלכ' ב', ד', ה' לעומת תוס' שבת דף צ"ה ד"ה: "והרוצה". עיין כה"ח תצה ס"ק י).

כא. חידוד סכין – מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב רק אם אי אפשר לעשותו בערב יום טוב. ולכן אין מחדדים סכין ביום טוב אבל מותר להכשיר כלי שנצרך לבישול ביום טוב.

כב. שחיטה ומליחה – יש מקומות שנהגו לשחוט ביום טוב גם בלי צורך גדול, (עיין נהר מצרים), ויש מקומות שלא היו שוחטים כלל. (כרם חמד). ובכל מקום נהגו להקל בעופות לשוחטן ביום טוב, רק יזהר למרוט את הנוצות שבצוואר קודם יום טוב, ויזהר להכין עפר לכסות את הדם מערב יום טוב. (עיין שו"ע תצח סע' יג, יד).

כג. לא ישחט תרנגולים ועופות ביום טוב אלא אותם שהם מוכנים לשחיטה, ולא אלה שעומדים לגדל ביצים. (עיין שו"ע תצז סע' ו. כה"ח שם ס"ק לב).

כד. מותר למלוח רק את הבשר שהוא צריך ביום טוב. אמנם אם יש לו הרבה בשר וחושש שאם לא ימלחנו יתקלקל הבשר עד אחרי יום טוב, יכול למלוח הרבה ביחד באופן שאינו מולחם בפני עצמם, אלא ביחד עם הבשר שהוא צריך ביום טוב. אבל אין למלוח אחד אחד. (שו"ע תק סע' ה. כה"ח שם ס"ק מה, מו).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים