חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

חול המועד – מלאכה במועד

מלאכה במועד

ז. צריכין ליזהר מאוד שלא לעשות בחול המועד מלאכה האסורה, כי יש אומרים שאיסור מלאכה במועד הוא מדאורייתא. (כה"ח תקל ס"ק א משנ"ב ס"ק א). ורז"ל אמרו, שהמחלל את חול המועד כאילו עובד ע"ז. (פסחים קיח א). אמנם לא כל המלאכות אסורות בחול המועד, ואלו המלאכות המותרות.

 א) מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות כגון נסיעה, הדלקת חשמל וכד'.

 ב) מלאכה הנעשית בשינוי מהרגיל.

 ג) מלאכה לצורך אוכל נפש.

 ד) מלאכה לצורך המועד.

 ה) מלאכת "דבר האבד", שאם לא תעשה המלאכה יגרם נזק.

 כל המלאכות המותרות יכול אדם לעשותם בעצמו או שחבר יעשה לו אותם ללא תשלום. ואם לא מצא, מותר לשכור פועל שאין לו מה לאכול. ואם לא מצא פועל שכזה, ישכור פועל אפילו שיש לו מה לאכול. (שו"ע תקמב סע' א ב. משנ"ב ס"ק ב' וכה"ח ס"ק ג'. ועיין מ"ב תקל ס"ק א).

ח. מותר לעשות כל מלאכה על ידי פועל שאין לו מה לאכול. ועדיף שתהיה בצנעה. (שו"ע תקמב סע' ב. כה"ח שם ס"ק י).

ט. מותר לעשות כל מלאכה ב"דבר האבד" שמפסיד מהקרן. אמנם אם מפסיד רק מהרווח אסור לעשות מלאכה. ומותר לצורך כך גם לשכור פועל אפילו שיש לו מה לאכול. אמנם עדיף לשכור פועל יהודי שאין לו מה לאכול, ועדיף לעשות בצנעה. (שו"ע תקלז סע' א, תקלח סע' ב).

י. מותר לעשות מלאכה לצורך המועד בצנעה, אלא אם כן ניכר שהיא לצורך המועד. מלאכה זו מותר לעשות אפילו אם כיוון מלאכתו למועד. (שו"ע תקלג סע' א, ה. תקמב סע' ב, כה"ח תקלג ס"ק כה).

יא. מותר לשכור פועלים ואפילו ישראלים שיעשו מלאכתו לאחר המועד. (שו"ע תקמג סע' ג. כה"ח ס"ק יב).

יב. אפילו מלאכות המותרות – אסור לעשותן בשביל גוי.

יג. כל דבר שאסור לעשותו, אסור גם לומר לנכרי לעשותו, ולכן אסור לנכרי לבנות בית של יהודי או לסייד את דירתו וכד'. אמנם אם הנכרי קיבל עבודה לפני המועד. והעבודה מתבצעת בבית הנכרי או בבית המלאכה של הנכרי – אין בכך איסור. (שו"ע תקמג סע' א).

יד. כל דבר שהוא לצורך רפואה, מותר לעשות בין לאדם בין לבהמה. (שו"ע תקלב סע' ב).

טו. דייגים חובבים יכולים לדוג בחול המועד. ודייגים שמלאכתם בכך צריכים מעיקר הדין לעשות כן בצנעה. (שו"ע תקלג סע' ד, ה). ואם ניכר שהם צדים דגים לצורך החג, מותר גם בפרהסיה. (עיין כה"ח שם ס"ק כט, לד).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים