חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חודש אדר – פורים המשולש – קריאה בתורה "ויבא עמלק" ו"על הנסים"

יום שבת – ט"ו באדר – קריאה בתורה "ויבא עמלק" ו"על הנסים"

יא. בכל תפילות שבת, בערבית, שחרית, מוסף ומנחה בט"ו באדר אומרים "על הנסים" במקומה בברכת "מודים" לפני ועל כולם. (שו"ע תרפח סע' ו).

יב. בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים אותה במקומה ב"נודה לך". (ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט). והספרדים מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'". (עיין כה"ח תרפח ס"ק מד. קונטרס היחיאלי עמ' לח. שמח נפש נב ב. חוג הארץ שם. מנהגי בית אל אות מו).

יג. מוציאים בשבת שני ס"ת, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע. ובשני קוראים בפרשת "ויבא עמלק" ואף הספרדים שכופלים בכל שנה פסוק אחרון של "ויבא עמלק" כדי להשלים לעשרה פסוקים לא כופלים בשנה זו כיוון שקוראין גם בספר הראשון. ומפטירין "פקדתי" שהיא ההפטרה של שבת "זכור". האשכנזים – לא אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות. (שו"ע תרפח סע' ו. מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק טז. ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט).

יד. יש סוברים שהסעודה ומשלוח מנות הם ביום שבת ולא ביום ראשון. (מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק חי). וטוב להחמיר ולהוסיף מאכל ומשקה ביום שבת לכבוד פורים, וכן לשלוח מנות רק לשכן אחד. (עיין פר"ח שם ס"ק ו. מנהגי ירושלים א, שער המפקד. מנהגי בית אל אות מו). אמנם אם יש חשש של הוצאה בשבת – לא ישלח.

טו. בשבת במנחה לא אומרים "צדקתך" ואומר בה "על הנסים".

טז. שואלים ודורשים בהלכות פורים, ומדרשי המגילה ביום שבת לפרסם הנס. (כה"ח תרפח ס"ק מא. והוא דינא דגמרא מגילה ד א. מ"ב תרפח ס"ק טז).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים