חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חודש אדר – פורים המשולש – קריאת המגילה ומתנות לאביונים

יום שישי – י"ד באדר – קריאת המגילה ומתנות לאביונים.

ג. אלה שנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת קודש, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי – י"ג באדר ולא ביום שישי. ואם לא התגלח בחמישי – יש להתיר בדוחק להתגלח ביום שישי כדי שלא יכנס מנוול ליום שבת.

ד. הנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום פורים, לא יעשו מלאכה ביום שישי, ובשעת הדחק אפשר להקל. (עיין מהר"י אלגזי בספרו חוג הארץ סי' ט. כה"ח תרפח ס"ק מט. תרצו ס"ק יא. מנהג ירושלים לפי קונטרס היחיאלי עמ' לח. שער המפקד ח).

ה. הספרדים אומרים מזמור של פורים לפני ערבית (תהלים כב). והאשכנזים לא נהגו בזה. (עיין פקודת אלעזר סי' תרפח).

ו. בתפילות ערבית, שחרית ומנחה, ובברכת המזון של יום שישי אין אומרים "על הנסים", ואם אמרו בטעות – אינו חוזר שאינו הפסק, ואף על פי שאמרו ביום שישי – יחזור ויאמרנו גם בשבת. (ב"י תרפח ס"ק ו. עיין נהר פקוד ס"ק ב. מ"ב תרפח ס"ק יז).

ז. אחר תפילת שמונה עשרה של ערבית, הספרדים אומרים חצי קדיש והאשכנזים אומרים קדיש "תתקבל". ומברכים לפני המגילה שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". (כה"ח תרצב ס"ק ד. חוג הארץ יד. רמ"א תרצב סע' א. מ"ב שם ס"ק א. מ"ב תרצג ס"ק א).

ח. מתפללים שחרית ולא אומרים "על הנסים", וגם לא אומרים "תחנון". הספרדים נוהגים שלאחר חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "ואתה קדוש" עוצרים שם ומברכים שתי ברכות בלי "שהחיינו". קוראים את המגילה מברכים אחריה ואחר כך ממשיכים "ואתה קדוש וכו'". האשכנזים אומרים אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, קוראין מיד המגילה, לפניה מברכים ג' ברכות (גם "שהחיינו"), ויכוונו בברכה זו גם על הסעודה ומשלוח מנות. לאחר קריאת המגילה אומרים "שושנת יעקב" ולא אומרים "אשר הניא". וממשיכים "אשרי", "ובא לציון". קדיש "תתקבל" וכו'. (רמ"א תרצב סע' א. כה"ח תרצג ס"ק ג, כח. מ"ב שם ס"ק א).

ט. ישתדלו לקרוא המגילה בליל שישי וביומו רק בעשרה, כי יש אומרים שזה כקריאה שלא בזמנה, ובכל קריאת מגילה שלא בזמנה צריך לקוראה בעשרה, ואם אין עשרה, יקרא בלא ברכה. (פרי חדש תרצ. חוג הארץ סי' ג. עולת ראיה א, עמ' תלח סע' יב). ויש אומרים שקריאה ביום שישי זה כקריאה בזמנה ויחיד יכול לקרוא ולברך ובדיעבד אפשר לסמוך עליהם. (עיין בני בנימין קד שכן נהגו בירושלים. עיין מעשה ניסים מערכת פורים שסובר כן. עיין חזון איש סי' קנה סע' ב. שמח נפש נב. והגר"ח זוננפלד אות ג).

י. מתנות לעניים נותנים ביום שישי. כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. (שו"ע תרפח סע' ו). יש אומרים שגם סעודת פורים יעשה ביום ו' בבוקר, ויש אומרים שגם משלוח מנות יעשה ביום ו' ולא נהגו כן. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (מאירי, מגילה ה א. כנה"ג סי' תרצה).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים