חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חודש אדר – פורים המשולש – סעודת פורים ומשלוח מנות

יום ראשון – ט"ז באדר – סעודת פורים ומשלוח מנות

יז. סועדים סעודת פורים ושולחים מנות ביום ראשון. ויש להשתדל לשלוח מנות דווקא לבן כרך דהיינו לירושלמי, שחייב בסעודה ביום ראשון. (שו"ע תרפח סע' ו).

יח. לפי סברת חכמי המקובלים עושים סעודת פורים ביום ראשון בבוקר. והנוהגים לעשות סעודת פורים אחר הצהרים ישתדלו שלא יעשו מלאכה בשעה זו כדי שיהיו פנויים לקיים סעודת פורים כהלכתה. (מנהג ירושלים מובא בקונטרס היחיאלי עמ' לח. שו"ת סבא קדישא להרה"ג מהרש"א סי' קס).

יט. אין אומרים ביום ראשון "על הנסים" בתפילה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד – ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו'".

כ. אין אומרים "תחנון" ביום א', וכן אבל לא יתאבל. (חוג הארץ).

כא. בן כרך שנוסע לפרזים – ירושלמי שנוסע לעיר שאינה מוקפת חומה. אם נוסע ביום ו': ודאי שאינו מתחייב כפרזי אך ספק אם נשאר חייב במוקף. ולכן: ביום ו': אינו חייב כלל בסעודה ומשלוח מנות ואינו אומר "על הנסים". כמובן שיקרא מגילה ויתן מתנות לאביונים. בשבת: אומר מספק "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולכן יאמרם בסוף התפילה ובסוף ברכת המזון ולא במקומם. יוסיף בסעודתו, וכן ישלח מנות לאיש אחד. את קריאת התורה של פורים הוא הפסיד. וביום א': לחומרא יסעד סעודת פורים וישלח מנות.

אם נוסע במוצש"ק: חייב בודאי בסעודה ומשלוח מנות ביום א' ויאמר "על הנסים" בסוף ברכת המזון שבסעודת פורים. אי אפשר לשלוח מנות ביום א' לאיש פרזי שאינו חייב בסעודה ביום א', ולכן יתן בירושלים לפני נסיעתו מנות לחברו וימנהו שליח, כדי שיתן בשליחותו ביום א' את משלוח המנות לאיש ירושלמי.

אם יצא ביום ו' וחזר במוצש"ק דינו כפי שבארנו לעיל לנוסע ביום ו'.

כב. פרזי שנוסע לכרך – בא לכרך ביום ו': ביום שישי דינו דינו כפרזי ולכן חייב לסעוד סעודת פורים, לשלוח מנות וכמובן גם ליתן מתנות לאביונים. לגבי משלוח מנות יש ספק בפוסקים. יש אומרים שאינו יכול לתת לבן כרך, שהרי אינו חייב ביום ו' בסעודה, ויש אומרים שיכול לתת משום שבן הכרך יתחייב בסעודה ביום א'. ולכן ראוי שיתן משלוח מנות לפרזים ואם אי אפשר – יתן לבן כרך. כמו כן אומר "על הנסים" בתפילה וברכת המזון במקומה. ביום שבת הוא חייב לשמוע קריאת התורה. יאמר "על הנסים" במקומו הן בתפילה וכן בברכת המזון כדלעיל. (ספרדים בסוף ברכת המזון). וטוב להחמיר ולהוסיף בסעודת יום שבת ולשלוח מנות לאיש אחד. ביום ראשון הוא חייב בסעודה ובמשלוח מנות.

בא לכרך ביום ו' ונסע במוצש"ק: דינו כנ"ל.

בא לכרך במוצש"ק: אין לו שום חיובים של בן כרך.

כג. מי שהולך ממוקף לשאינו מוקף או להיפך בליל שישי ישאל לפני כן שאלת חכם. (אחרונים. שו"ע תרפח סע' ה. מ"ב ס"ק יב. כה"ח ס"ק כט, ל. עיין חזון איש או"ח סי' קנב).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים