חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פסח – ליל הסדר – מרור

מרור

קיא. מרור – אחר כך נוטל "כזית" מרור ונותן "כזית" לכל אחד מבני ביתו, וטובלו בחרוסת, ומנער את החרוסת מעליו שלא יתבטל טעם המרור, ומברך "על אכילת מרור" ואוכלו בלא הסבה. (שו"ע תעה סע' א. בא"ח צו לד).

קיב. מנהגנו ליקח חסה שהיא חזרת והיא המובחרת מכל המינים, ויש לנקותה מתולעים היטב היטב, ואם אין יכול לבודקה יקח את הקלח בלבד. וטוב לקחת חסה מיוחדת הגדלה ללא תולעים. (שו"ע תעג סע' ה. כה"ח שם ס"ק צ. בא"ח צו כז).

קיג. חרוסת – יש לעשות את החרוסת מפירות שנמשלו אליהם עם ישראל, כגון תאנים שנאמר: "התאנה חנטה פגיה", ואגוזים שנאמר: "אל גנת אגוז", ותמרים שנאמר: "אעלה בתמר", ורמונים שנאמר: "כפלח הרמון", ותפוחים זכר למה שכתוב "תחת התפוח עוררתיך", שהיו הנשים יולדות שם בניהן בלא עצב, ושקדים על שם ששקד הקב"ה על הקץ לגאול את עם ישראל. (שו"ע תעג סע' ה הגה).

קיד. אין להשתמש בתאנים מיובשות שבדרך כלל מיבשים אותם עם קמח, והם חמץ וכמובן אסורים כל הפסח. ויש מחמירים לא לאכול שום סוג של פירות יבשים כל הפסח. (עיין שו"ע תסז סע' ח הגה).

קטו. יש שנהגו ליקח לחרוסת משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

קטז. יש נוהגים ליקח תמרים ולבשלם ולהוסיף עליהם אגוזים ושקדים מרוסקים כדי שהחרוסת תהיה סמיכה. ויש מנהגים אחרים וכל אחד יעשה כמנהגו. אמנם בכל המנהגים יש להוסיף דבר חמוץ בתוך החרוסת.

קיז. כשפסח חל בשבת יש להכין חרוסת מערב שבת, ואם לא הכינו, ירסקו את המצרכים לחרוסת בשינוי בליל פסח שהוא ליל שבת.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים