חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פסח – ליל הסדר – ברך

ברך – ברכת המזון וכוס שלישי

קמו. יטול ידיו במעט מים ל"מים אחרונים" ויסלק את המים מהשולחן.

קמז. מוזגין כוס שלישי לברכת המזון. וצריך לבדוק שיהיה נקי אחרי הארוחה מבחוץ ומבפנים, וטוב לשוטפו ולהדיחו שנית. (שו"ע תעט סע' א. כה"ח שם ס"ק א).

קמח. יברך ברכת המזון מתוך ההגדה כדי שלא ישכח לומר "יעלה ויבא". ואם חל בשבת יאמר גם "רצה".

קמט. אין להסב בשעה שמברכים ברכת המזון.

קנ. זימון וברכה – מצווה להדר שיהיה זימון בסעודה זו, אבל לא יביאו אנשים מבית אחר לצורך זימון כי כל אחד צריך לברך ברכת המזון במקום שאכל.

קנא. בדרך כלל אורח מזמן ומברך ברכת המזון, אך בליל הסדר נוהגין שבעל הבית מברך בזימון, שנאמר: "טוב עין הוא יבורך" ואמרו חז"ל: אל תקרי "יבורך" אלא "יברך", ובעל הבית נקרא "טוב עין" שאמר "כל דכפין ייתי ויכול". אמנם אם יש אורח – יאמר האורח את "ברכת האורח" בקול. (שו"ע תעט סע' א הגה).

קנב. שכח יעלה ויבא – בגלל שחייבים לאכול מצה בלילה זה מן התורה שנאמר: "בערב תאכלו מצת" דיני "יעלה ויבא" בליל הסדר כמו דין "רצה" בשבת. ומי ששכח לומר "יעלה ויבא" בברכת המזון בליל הסדר ונזכר אחרי שסיים את ברכת המזון, – חוזר כדלקמן:

 אם אמר: "ברוך אתה" ונזכר שלא אמר "יעלה ויבא" לפני שאמר ה' של ברכת בונה ירושלים – יאמר מיד "יעלה ויבא".

 אם אמר "ברוך אתה ה'" – ימשיך "למדני חוקיך" ויאמר "יעלה ויבא" וימשיך אחר כך ותבנה וכו'. (בא"ח חוקת כ).

 אם אמר "ברוך אתה ה' בונה" – ימשיך ויאמר "ירושלים" (אמן בלחש). ויאמר ברכת "שנתן" בנוסח דלקמן.

 אם נזכר שלא אמר "יעלה ויבא" אחר ברכת בונה ירושלים, ועדיין לא התחיל ברכת "הטוב והמטיב" – יאמר שם נוסח זה: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה, את יום חג המצות הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" וכן הדין אם מסתפק.

 אם התחיל בברכת "הטוב והמטיב", אפילו אמר מילת "ברוך" בלבד – אין לו תקנה, וצריך לחזור לראש ברכת המזון.

קנג. כשיש ספק אם אמר "יעלה ויבא" מן הסתם שכח לומר וחוזר. אמנם אם אותו המסתפק ברך מתוך ההגדה – אינו חוזר, כי מן הסתם אמר "יעלה ויבא".

קנד. כשהתעורר לאדם ספק אם אמר "יעלה ויבא" אחרי ברכת "הטוב והמטיב" יש מקרים שחוזר ומברך מתחילת ברכת המזון כאמור לעיל. והסיבה היא כיון ש"ברכת המזון – דאורייתא" וספק דאורייתא – לחומרא". אך לגבי ברכת "הטוב והמטיב" יש דעות חלוקות כיון שחיובה הוא מדרבנן. לדעת משנה ברורה מברכים גם אותה כיון שהיא יחד עם כל ברכת המזון. ולדעת הבא"ח לא יברכו אותה. אמנם אם התעורר לו הספק בתחילת ברכת "הטוב והמטיב" כשחוזר – אומר גם "הטוב והמטיב".

קנה. כל הדינים הנ"ל נכונים גם למי שלא הזכיר בשבת "רצה והחליצנו" שהוא חייב לומר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת".

קנו. בשבת שהיא יום טוב אם לא הזכיר לא "רצה" ולא "יעלה ויבא" חייב לומר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ונתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה, את יום חג המצות הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת ישראל והזמנים".

קנז. דינים אלו אמורים לגבי ליל הסדר בלבד, ולא לגבי שאר סעודות של יום טוב וימי החג שאינו חוזר, אלא שאם נזכר אחר בונה ירושלים מברך הברכה הנ"ל בלי שם ומלכות. (שו"ע קפח סע' ז והחונים עליו. בא"ח חוקת כא). ויש חולקים על כך ואומרים שחוזר על "ברכת המזון" בכל סעודות יום טוב. (משנ"ב שם) – ואנו לא נהגנו כן. אך יזהר אדם לא להכנס לספק זה ויברך לכתחילה מתוך סידור שלא ישכח.

קנח. כוס שלישי – אחרי ברכת המזון יברך: "בורא פרי הגפן" על כוס שלישי ויכוין לפטור בברכתו את הכוס הרביעי שעומד לשתות, וישתה בהסבה, ואינו מברך אחריו ברכה אחרונה, אלא אחר כוס רביעי. (עיין שו"ע תעד והגה שם). והפוסקים כרמ"א מברכים על כל כוס וכוס מארבע כוסות.

קנט. ישתה בכוס שלישי או בכוס רביעי רביעית שלימה. (86 גרם – עיין שו"ע תעד. בא"ח צו כט). ואין לשתות כלום בין כוס שלישי לכוס רביעי. (שו"ע תעט).

קס. כוס של אליהו – נוהגין למזוג כוס אחד יותר מן המסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא. ומוזגים אותו רק אחרי הכוס השלישי. (עיין כה"ח תפ ס"ק טוב).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים