חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

מהלכות חודש ניסן – הכשרת כלים שונים

כלים שונים

פג. כלי עץ – נוהגים לא להכשיר כלי עץ בגלל שיש להם הרבה סדקים. ובכל מקרה אם רוצה להכשירם – יכשירם בהגעלה. (שו"ע תנא סע' יז. ביאור הלכה שם).

פד. כלי עץ וכד' שליטשו אותו במקום להגעילו – לא עשה כלום.

פה. מרדה העשוי עץ – אין לו תקנה. (שו"ע תנא סע' יט).

פו. כלי פלסטיק – שאין בהם חריצים דינם ככלי מתכות וכפי בליעתם כך הכשרם.

פז. כלי חרס ואבן – כל כלי חרס שבישלו בו או הגישו בו חמץ, אסורים בשימוש בפסח ולא יועיל להם שום הכשר, לכן יש להצניעם כנ"ל. (שו"ע תנא סע' א).

פח. כלי חרסינה – או פורצלן אין להם הכשר, לכן ישטפם ויצניעם בארון נעול עד לאחר הפסח. (שו"ע תנא סע' כג).

פט. קערת לישה – משטח שבמשך השנה עורכים עליו בצק וכן קערה שלשים בה בצק – נוהגים שלא להשתמש בו בפסח אפילו על ידי הגעלה.

צ. מדיח כלים – יש לנקות את המסננת ואת המגשים והרשתות ורצוי להחליפם. אחר כך יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי.

צא. מקרר – צריך שטיפה וניקוי במים וסבון. ואם יש מקום שיש בו חמץ ואי אפשר לנקותו, כגון בחריצים שבדלת או בין הגומי לדלת – ישפוך שם אקונומיקה או חומר אחר בכדי שיפסל החמץ ממאכל. (רמ"א תנא סע' כז).

ידיות המקרר צריכות ניקוי ועירוי מים חמים. (רמ"א שם. מ"ב ס"ק קסא. כה"ח שם ס"ק שיד).

צב. המיקסר – מחולק לשני חלקים: א) המנוע – עלול להיות בו חמץ שיכנס בו בחורים ובסדקים, ולכן צריך לנקותו היטב במברשת דקה. ואם אי אפשר – יש לעוטפו בנילון. ב) חלקי המיקסר שבהם טוחנים – ינקה אותם היטב ויערה עליהם מים רותחים, ויש שמצריכים הגעלה ממש, וטוב לחוש לדבריהם. (שו"ע תנא סע' כא. ש"ך יו"ד קלה ס"ק לג).

צג. מטחנת קפה – צריכה הכשרה כדלעיל.

צד. רשת שמולחים עליה בשר – אם בכל השנה המלח היה נקי מחמץ – אינה צריכה הכשרה אלא רחיצה, ואם מסופק בענין המלח – יגעיל. אמנם אם היא מעץ נוהגים להחמיר ולא להכשירה. (שו"ע תנא סע' י ורמ"א).

צה. ארונות מטבח – שמניחים בהם חמץ צריכים ניקוי בלבד, וטוב לשטוף אותם במים חמים עם חומר ניקוי, בכדי שאם ישאר חמץ בפינות הוא יפגם מאכילה. אם המדפים מצופים טוב לצפות את המדפים אחרי הניקוי בניר חדש. (שו"ע תנא סע' כ. מ"ב ס"ק קיג. שעה"צ ס"ק קמא).

צו. ברזים – צריכים ניקוי ועירוי מים חמים. (רמ"א תנא סע' כז. מ"ב ס"ק קסא. כה"ח שם ס"ק שיד).

צז. גביע קידוש – והצלחת שלו צריכים הגעלה בגלל פירורי הלחם המתערבים לפעמים ביין על השולחן. (רמ"א תנא סע' ו, כא.).

צח. בקבוק תינוק – טוב להחליף, כיוון שהוא בולע חמץ רותח, ואם רוצה להכשירו צריך הגעלה בכלי ראשון.

צט. מימיה – אם השתמשו בה בחמץ ממש צריכה הגעלה. ואם לא השתמשו בה בחמץ, די בשטיפה. בית מימיה העשוי בד צריך להופכו ולנקותו היטב במים עם סבון.

ק. תרמוס – צריך פירוק, ניקוי ועירוי רותחין, אמנם אם השתמשו בו בחמץ ממש, אי אפשר להכשירו כיוון שדינו כדין כלי זכוכית.

קא. שינים תותבות – ישטפם וינקם במתינות, יום לפני פסח (ולא בערב פסח), ויערה עליהם מים חמים מכלי שני אף על פי שאין היד סולדת בהם כדי שלא יתקלקלו.

קב. מברשת שינים – טוב לקנות חדשות כיון שבין הפינות מצטברים פירורי מזון.

קג. משחת שינים – יש לקנות במשחה הכשרה לפסח. ובכל השנה גם כן יקנה משחה כשרה.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים