חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

תענית בכורות בערב פסח

תענית בכורות

כד. מי מתענה – נהגו הבנים הבכורים לצום בערב פסח, בין בכור מאב ובין בכור מאם. אמנם בנות בכורות לא נוהגות להתענות. ויש הנוהגים להביא לבת בכורה עוגה מסיום מסכת אך אין די בזה לבכור זכר, כדלקמן. (שו"ע תכט סע' ב. תע סע' א, מ"ב ת"ע ס"ק ד', כה"ח ס"ק טו"ב שלא נהגו הנשים לצום).

כה. גם הנולד אחר הנפלים צריך להתענות.

כו. יש אומרים שכל זמן שהבכור קטן האב מתענה במקומו, ואין נוהגים כן. אלא נוהגים לחנך את הקטן שיסיים מסכת משניות או גמרא לפי כוחו או שילך לשמוע סיום מסכת.

כז. עננו – בכור המתענה, אומר בתפילת המנחה "עננו". ואם הם כמה בכורים ומתפללין בצבור, לא ירד בכור לפני התיבה, כי אין לומר "עננו" בחזרת התפילה בקול, כיוון שהוא חודש ניסן. (מ"ב תע ס"ק ב ועיין מ"ב שם ס"ק ג', וכה"ח ס"ק ט').

כח. סעודת מצווה – כיום נהגו להשתתף בסיום לימוד מסכת משניות עם פירוש, וישתדלו השומעים להבין הסיום ולכל הפחות להשתתף בשמחה. ונהגו היום להקל לאכול "כזית" עוגה מסעודת ה"סיום מסכת" כדי להיפטר מהצום ולא עושים סעודה ממש. וגם אלו יקפידו להיות בסיום ולא לקחת מהסעודה לבכור הנמצא בבית. (עיין בא"ח צו כה, ר"פ ח"ד סי' ל"ה, כה"ח תע ס"ק י. מ"ב ס"ק י').

כט. טוב שהבכור יסיים בעצמו מסכת אם הוא בן תורה.

ל. כל סעודת מצווה שהבכור משתתף בה פוטרת אותו מתענית ולכן אם הבכור משתתף בסעודת ברית, פדיון או שבע ברכות וכד' פטור הוא מהתענית. אמנם לא יאכל עד שיהיה בסעודת המצווה ויאכל שם "כזית".

לא. כשחל ערב פסח בשבת – כשחל ערב פסח בשבת, מקדימים הבכורות להתענות ביום חמישי דהיינו י"ב בניסן. ואם עושים "סיום" יעשוהו ביום חמישי בבוקר. (עיין שו"ע תע סע' ב – ועיין כה"ח ס"ק כ"ג וכן פסק בא"ח פרשת צו בדינים אלו אות א' וכן נוהגים).

לב. בכור שצם ביום י"ב ניסן (כגון שחל ערב פסח בשבת), אסור לו לאכול עד שיבדוק החמץ, אולם מותר לו לטעום מיני מזונות או פירות לפני הבדיקה כדי שיבדוק בישוב הדעת. (בא"ח ועיין מג"א שם ס"ק ב').

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים