חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

בדיקת חמץ שלא בזמנה

בדיקת חמץ שלא בזמנה

מו. בדיקה קודם פסח – חדר שצריך בדיקת חמץ, ורוצים לעשות ממנו מחסן ולמלא בו חפצים שמחמת זה לא יוכל לבדקו כשיגיע ליל י"ד, צריך לבדוק תחלה את החמץ שם בלילה כמו שבודקין את החמץ ליל י"ד, ללא ברכה, ואפילו יש עוד זמן רב עד הפסח. (שו"ע תלו סע' א, ב ועיין כה"ח שם ס"ק יא).

מז. היוצא לדרך או למילואים לפני פורים ואינו חוזר עד אחרי פסח – מבער חמץ שבעין ואינו חייב לבדוק. אם חושב לחזור לפני הפסח או בפסח – בודק בלילה לפני הנסיעה ומברך ללא שם ומלכות. ואפילו אם נוסע זמן רב לפני פסח – חייב לבדוק אם חושב לחזור קודם פסח.

מח. אם יוצא אחרי פורים – חייב לבדוק בלילה לפני שיוצא אע"פ שיחזור אחר פסח. ובודק עם נר ומברך ללא שם ומלכות. אם אשתו נשארת בבית – אינו צריך לבדוק, אלא תבדוק היא בליל י"ד בברכה. כמו כן יכול להניח שליח שיבדוק במקומו בליל י"ד בברכה ואינו צריך לבדוק בשעה שיוצא.

מט. זה הכלל: כל שבודק לפני ערב פסח שלא בזמן בדיקה – בודק בלילה, עם נר, ומברך בלי להזכיר שם ומלכות. כל שבודק אחר זמן ביטול החמץ – בודק מיד, אפילו ביום, עם נר ובלי ברכה. (שו"ע תלד סע' ד. תלו סע' א, ב ונו"כ. ועיין רמ"א תל"ו ס"ק א', ריטב"א פסחים ז' ב"ח ופר"ח שם, ועיין לכה"ח ס"ק י', ט"ל, ובאה"ל שם).

נ. אדם שיצא מביתו ביום י"ג – ובדק בליל י"ג בלי ברכה כאמור לעיל. אם יחזור בליל י"ד – יבדוק שנית בברכה, אם בירך בטעות בליל י"ג – לא יברך בשנית.

נא. יש אומרים שהיוצא מביתו תוך שלושים יום קודם לחג אע"פ שבודק – אינו מבטל את החמץ כיון שעדין הוא חשוב אצלו ואוכלו. יש חולקים ואומרים שיש לבטל רק את החמץ הנמצא בבית אחרי הבדיקה. וכך יעשה. (עיין ט"ז שם ס"ק ב', מג"א ס"ק א', ועיין לכה"ח ס"ק ח', ולפוסקים שצוין שם, מ"ב ס"ק ג', ולגר"א שם ס"ק ד').

נב. נוסח ביטול לשליח – כשהשליח מבטל את החמץ יאמר בנוסח זה "כל שאור וחמץ שיש לפלוני שראינו אני או פלוני או שלא ראינו, שביערנו אותו או שלא ביערנו, יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". ומכל מקום, גם בעל הבית במקום שבו הוא נמצא בערב פסח בבוקר לפני זמן הביעור, יבטל את החמץ ויאמר: "כל חמץ ושאור שיש לי בבית או בכל מקום אחר, שראיתי או שלא ראיתי שביערתי או שלא ביערתי יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". (שו"ע תלד סע' ד). אך לא יברך על ביטול זה.

נג. שכח לבדוק – שכח ולא בדק בתחילת הלילה – יכול לבדוק במשך כל הלילה. לא בדק בלילה – יבדוק ביום י"ד. גם קודם בדיקה זו לא יאכל, וגם על בדיקה זו מברך. וגם בדיקה זו בודק לאור הנר. לא בדק קודם הפסח – יבדוק בפסח. (ועל בדיקה לאחר ביטול יש ספק אם יברך). לא בדק בפסח – בודק אחר הפסח, אך לא מברך על בדיקה זו. (שו"ע תלה סע' א).

נד. מצא חמץ בפסח – מצא חמץ בביתו בתוך הפסח אחרי שביטל וביער כהלכה קודם הפסח – חייב לבערו. אם אפשר שחמץ זה היה בביתו מקודם לפסח ורק מצאו עכשיו – לא יברך על ביעורו כיון שאפשר שכשביטל את החמץ התכוין גם לחמץ זה. אם זרקו חמץ לתוך ביתו ולא נכלל בביטולו – נחלקו בזה הדעות אם יברך על ביעורו. על כן יברך "על ביעור חמץ" ללא שם ומלכות. (עיין מ"ב תל"ה ס"ק ה' כה"ח שם ס"ק י', י"ב ועיין מג"א תמ"ו ס"ק א' שלדעתו יברך על ביעור חמץ וכ"ש אם נתחמץ לו בצק בפסח, ועיין כה"ח תמ"ו ס"ק ד').

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים