חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

בדיקת חמץ – ביטול חמץ

ביטול חמץ

מא. אחר הבדיקה יבטל את החמץ מיד. ועיקר הביטול הוא בלב, שיגמור בלבו שכל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כמו עפר וכדבר שאין בו צורך כלל. ותקנו חכמים שיוציא דברים אלו גם בפיו ויאמר "כל חמירא וכו'". ומי שאינו יודע פירושו, יאמר בלשון שהוא מבין. "כל חמץ ושאור הנמצא ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יהא בטל וחשוב כעפר הארץ". ובדיעבד אם אמר בלשון ארמית ואינו מבין אותה אך יודע שמשמעותה ביטול חמץ יצא ידי חובת ביטול. (שו"ע תלד סע' ב).

מב. נוהגים לומר את הביטול ג' פעמים לחיזוק הענין הספרדים לא מזכירים בו "הפקר" אלא "ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא". והאשכנזים נוהגים לומר "ליבטיל וליהוי הפקר כעפרא דארעא". (שו"ע תלד סע' ב. מ"ב ס"ק ח. בא"ח צו ז. כה"ח שם ס"ק כח).

מג. נוהגים לומר "לשם יחוד" ו"יהי רצון" מספר "לשון חכמים" המופיע במחזורים לפני הביטול בלילה וביום שעניינו ביטול יצר הרע הדומה לחמץ.

מד. יש להצניע את כל החמץ שנשאר אחרי הבדיקה לצורך סעודת הערב והבוקר. ובפרט יש להזהר בזה כשיש בבית ילדים קטנים. ולכן יש לכסות את החמץ ולהניחו במקום מוצנע. וכשאוכלים בערב ובבוקר יש להקפיד שיאכלו במקום מיוחד ולא יסתובבו בבית, שלא יתפזרו הפירורים ואם יתפזרו – יחזור ויבדוק. (שו"ע תלד סע' א).

מה. יש עדות הנוהגות שאם לא מצאו חמץ – שורפים את הכלי שלקחו לבדיקה. (כדעת הרמ"א וכדי שלא ישכח את חובת הביעור).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים