אכילה ושתיה אחר ה"שקיעה"
א. אסור לאכול או לשתות שום דבר מאכל או משקה, למעט מים, משקיעת החמה עד שיבדיל על הכוס, כפי שכתב מרן בעל השולחן ערוך: "אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקים, חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל".
שתיה "בין השמשות"
ב. למרות שמדיני הבדלה מותר לשתות מים אחרי השקיעה גם לפני הבדלה על הכוס, יש להימנע מכך ב"בין השמשות", אך משהגיע זמן "הבדלה", דהיינו "צאת הכוכבים" – אין צורך להימנע מכך אע"פ שלא הבדיל.
סעודה מבעוד יום
ג. מי שהתחיל לאכול סעודתו מבעוד יום והחשיך היום תוך כדי סעודתו – אינו צריך להפסיק את סעודתו.
אכילה בזמן שלפני ערבית
ד. למרות שמדיני "הבדלה" מותר להתחיל לאכול סעודה סמוך לשקיעת החמה ולהמשיך באכילה גם אחרי השקיעה, מדיני קריאת שמע של "ערבית" אסור להתחיל לאכול סעודה תוך חצי שעה קודם צאת הכוכבים. ולכן, למעשה – אין להתחיל לאכול סעודה שלישית סמוך לשקיעה ממש, אלא לכל המאוחר כרבע שעה לפני השקיעה.
אכילה רבע שעה לפני השקיעה
ה. התחיל את סעודתו תוך כרבע שעה לפני השקיעה – אסור לו להמשיך את סעודתו אחרי השקיעה. ולכן, במקרה כזה – יזדרז לאכול "שיעור" כדי לצאת ידי חובת סעודה שלישית ולסיימה לפני השקיעה.
התחיל לאכול בהיתר
ו. התחיל לאכול סעודתו כדין, כחמש עשרה דקות לפני השקיעה – מותר לו להמשיך לאכול אחרי שקיעה, אפילו אל תוך הלילה, ובתנאי שקובע סעודתו על הפת.
התחיל לאכול מזונות קודם שקיעה
ז. כשם שהקובע סעודתו על הפת – מותר לו להמשיך סעודתו אחרי שקיעה, כך גם הקובע סעודתו על עוגות וכדו' ובדעתו לאכול שיעור קביעת סעודה [כ-230 גר'], כך שמברך עליהם "המוציא" – מותר לו להמשיך סעודתו גם אחרי השקיעה [באופן שהתחיל לאכול כרבע שעה לפני שקיעה].
אכל מזונות קודם שקיעה
ח. המתחיל לסעוד כרבע שעה לפני שקיעה – די שיברך המוציא ויטעם משהו (בזמן המותר להתחיל לכתחילה, דהיינו רבע שעה לפני השקיעה), כדי שיהיה מותר לו להמשיך את סעודתו גם אחרי השקיעה וצה"כ.
אכל פירות קודם השקיעה
ט. קבע אכילתו על פירות ירקות וכד' והגיע זמן שקיעת החמה – אסור לו להמשיך לאכול, אפילו אם התחיל לאכול את סעודתו מוקדם מרבע שעה לפני שקיעה.
"ערבית" בתוך הסעודה
י. התחיל סעודתו מוקדם מרבע שעה לפני השקיעה והפסיק בסעודתו והתפלל "ערבית" תוך הסעודה – חלה עליו חובת הבדלה על הכוס ואסור לו להמשיך בסעודתו [אחרי התפילה] עד שיבדיל על הכוס. ואפילו אם שאר הסועדים שסעדו עמו נשארו לסעוד על השולחן – אסור לו להמשיך בסעודתו עד שיבדיל. וה"ה אם התפלל ערבית מבעוד יום, שאסור לו לאכול עד שיבדיל.
"הבדלה" תוך הסעודה
יא. יזהר לא להבדיל על הכוס תוך הסעודה, כדי לא להיכנס למחלוקת הפוסקים בשאלה – אם צריך לברך "בורא פרי הגפן" על כוס ה"הבדלה" [במקרה שכבר ברך על היין בסעודה]. וכמו כן כדי לא להיכנס למחלוקת הפוסקים בשאלה – אם צריך לחזור ולברך על האוכל שיאכל לאחר מכן.
שתיה מכוס ברה"מ בלילה
יב. סעד סעודה שלישית שנמשכה אל תוך הלילה וברך ברכת המזון על הכוס – מותר לו לשתות מן הכוס של ברכת המזון, למרות ששותה לפני "הבדלה", כיון שכוס הברכה שייכת לסעודה, וכל זאת בתנאי שדרכו תמיד לברך "ברכת המזון" על הכוס. אמנם, אדם שפעמים מברך ברכת המזון על הכוס ופעמים לא – אסור לו לשתות מכוס של ברכת המזון לפני "הבדלה".
רוצה לשתות כשלא רגיל
יג. למרות האמור לעיל, גם אדם שלא נזהר לברך ברכת המזון על הכוס תמיד, אך רוצה לברך על הכוס בסעודה שלישית שנגמרה תוך הלילה – אין גוערין בו, כיון שיש לו על מה לסמוך.
אימתי נחשב רגיל או לא רגיל
יד. שיעור זה נקבע לפי דרכו של אדם בסעודה שלישית דוקא, כלומר – אדם שדרכו לברך תמיד על הכוס בסעודה ראשונה ושניה אבל בסעודה שלישית אין דרכו לברך על הכוס, נחשב לאדם ש"אין דרכו לברך על הכוס" לענין זה, ולכן אינו מברך על הכוס גם בסעודה שהסתימה בלילה. וכן להיפך, אדם שדרכו לברך תמיד על הכוס בסעודה שלישית, אך אין דרכו לברך על הכוס בסעודה ראשונה ושניה, נחשב ל"אדם שדרכו לברך על הכוס" לענין זה, ולכן מברך על הכוס ושותה גם בסעודה שהסתימה בלילה.
ברכה כשרגיל בעשרה
טו. מי שדרכו לברך על הכוס רק כאשר יש עשרה סועדים – מותר לו לברך על הכוס בסעודה שהסתימה בלילה רק אם יש שם עשרה סועדים. וכן אדם שדרכו לברך על הכוס רק כאשר יש שלושה סועדים – יברך על הכוס רק כאשר יש שם שלושה סועדים. וזה הכלל: אדם שדרכו לברך על הכוס במצב דומה – מברך על הכוס ושותה אפילו אחרי צאת הכוכבים לפני שהבדיל על הכוס.
מנהג לברך בלי לשתות
טז. מי שאינו רגיל לברך על הכוס בסעודה שלישית וסיים סעודתו בלילה – יש נוהגים לברך על הכוס בלי לשתותו ולהשאירו ל"הבדלה".
כוס ברה"מ בבין השמשות
יז. סעד סעודה שלישית שנמשכה עד "בין השמשות" – מותר לו לברך על הכוס, אפילו שאין דרכו תמיד לברך על הכוס ב"סעודה שלישית".
אכילה אחר צה"כ לפני הבדלה
יח. כאמור לעיל, אסור לאכול לפני שמבדיל על הכוס, וע"י הבדלה בתפילה – "אתה חוננתנו" – מותרת עשיית מלאכה, אע"פ שלא הבדיל על הכוס, ויכוון באמירת "אתה חוננתנו" לצאת ידי חובת הבדלה דאורייתא, כמו שכתוב: "זכור את יום השבת לקדשו" – זכרהו בכניסתו וזכרנו ביציאתו. אך אכילה – אסורה עד לאחר הבדלה על הכוס.
יהיה לו יין מאוחר בלילה
יט. אין לו יין או חמר מדינה ל"הבדלה" בזמן צאת השבת, אך יודע שיכול להשיג משקה ראוי להבדלה מאוחר יותר בלילה – לא יאכל עד שיבדיל.
אין לו כוס להבדלה
כ. הנמצא במקום שאין כוס להבדלה, ויודע שגם מחר לא ימצא כוס להבדלה – מבדיל בתפילה ב"אתה חוננתנו" ובזה מותר בעשיית מלאכה וכן באכילה, ואינו צריך להמתין ליום מחר עד אחרי "הבדלה".