תפילת נדבה
כח. תפילת נדבה רק עם כוונה – אם רוצה להתפלל תפילת נדבה – רשאי (פרט לתפילת מוסף ופרט לתפילות בשבת וביו"ט), אבל צריך שיהיה יודע בעצמו שהוא זהיר, כלומר שיכול לכוון בה מראש התפילה ועד סופה, ואם לא יכול לכוון כך, עליו נאמר[1]: "למה לי רוב זבחיכם". ובזמן הזה אין אדם שיכול להתפלל נדבה כי מי ערב לו שיוכל לכוון יפה מתחילת התפילה ועד סופה. אמנם אם יש לו ספק בהלכה יכול להתפלל תפילת נדבה[2].
כט. חידוש בתפילתו – כשמתפלל תפילת נדבה צריך לחדש בה דבר מסוים, כגון שיוסיף בקשה נוספת, שלא מבקש אותה בשאר ימים, ב"שומע תפילה". וכן הוא הדין שצריך לחדש גם בתפילת נדבה כשמתפלל על תנאי[3].
ל. הוספה שלעיתים מוסיפים – אם ההוספה שמוסיף לפעמים אומרה ולפעמים לא – לא נקרא חידוש, אבל אם רוב העולם לא אומרים הוספה זו – נקרא חידוש אפילו אם הוא עצמו אומרה לפעמים[4].
לא. נדבה בשבת ויום טוב – אין מתפללים תפילת נדבה בשבת ויו"ט, וגם אם יש ספק וצריך להתפלל ולהתנות, בשבת ויו"ט לא יתפלל על תנאי[5].
לב. נדבה בתפילת מוסף – גם תפילת מוסף אין מתפללים בנדבה או על תנאי[6].
לג. תפילת נדבה של ציבור ובתפילת ציבור – ציבור אינם מתפללים תפילת נדבה כלל, אבל יחיד יכול להתפלל את תפילת הנדבה בתפילת הציבור[7].
לד. נדבה באמצע התפילה – אם התחיל להתפלל תפילה כל שהיא ובאמצע נזכר שכבר התפלל תפילה זו – יפסיק מתפילתו אפילו אם הוא באמצע הברכה, ואינו יכול להחליט באמצע התפילה שהוא מתפלל בתורת נדבה[8].
לה. כשחוזר להתפלל בטעות – אם שכח לומר "אתה חוננתנו" במוצ"ש או ששכח לומר "יעלה ויבוא" בליל ר"ח, או אם שכח לומר בתפילה דבר שאין חוזרים על התפילה בגללו, ולאחר שגמר להתפלל טעה וחשב שחייב לחזור, והתחיל להתפלל תפילה נוספת בטעות, ובתוך תפילתו נזכר שאין צריכים לחזור על טעות כזאת – יפסיק אפילו באמצע הברכה וכדלעיל[9].
לו. מסופק אם התפלל –אם הוא מסופק אם התפלל או לא – חוזר ומתפלל, ואפילו אם מסופק אם התפלל תפילת ערבית שחיובה הוא מכוח מנהג – חוזר ומתפלל, וקודם שיתפלל יתנה: "אם לא התפללתי – הרי תפילה זו היא תפילת חובה, ואם התפללתי – תהא התפילה כתפילת נדבה"[10].
