סוגי מחלות
צה. אדם חלוש מאד וכן אדם זקן מאד שהתחילו לצום, וניכרת עליהם חולשה גדולה יש בזה חשש סכנה ומאכילין אותם. \רמ"א שם סע' ו ומשנ"ב ס"ק טז אפילו בלי אישור רופא וכה"ח ס"ק לב לג\.
צו. מי שאחזו בולמוס והוא חולי מחמת רעבון, עד כדי שעיניו כהות ואינו יכול לראות, מאכילין אותו עד שיאורו עיניו. \שו"ע שם סע' ט\.
צז. מחלת נפילה היא מחלה שיש בה סכנה ואסור לצום, ואם זמן הנפילה ידוע ואינו ביום כיפור צריך להתענות כרגיל. \ועייל למשנ"ב ס"ק ה שאסור לחולה להחמיר על עצמו\.
צח. סכנה למחלת נפש נחשבת לסכנה ומותר לו לשתות תרופה ביום הכיפורים, או לאכול לפי הוראת הרופא.
צט. כשיש לאדם מחלות ידועות כגון: שחפת, סוכרת גבוהה, מחלת לב וכדו', עליו לגשת לרופא לפני יום כיפור, ולקבל חוות דעת רפואית על מצבו. ולאחר מכן לגשת לרב עם אותה חוות דעת כדי לדעת כיצד עליו לנהוג. כי לפעמים מספיק רק לשתות ולפעמים מספיק לאכול "לשיעורים" ולפעמים צריך לאכול כרגיל. ואין לחולה להתיר או להחמיר על עצמו כיוון שיכול להגיע לאיסור כרת או לסכנת נפשות. \אחרונים\.
ק. חולה שצריך לאכול על פי המפורט לעיל, ואוכל – הרי הוא מקיים מצות הבורא יתברך של "ונשמרתם מאד לנפשתיכם". והבורא שציווה לצום ביום הכיפורים ציווה עליו לאכול כשהוא חולה. ואם הוא מחמיר על עצמו שלא כדין ויבוא לסכנת נפשות הריהו הוא עובר איסור חמור של "מאבד עצמו לדעת". \משנ"ב ס"ק ה ואחרונים\.
