מסופק אם טעה
טז. סיים תפילתו ומסתפק אם התפלל של חול או של שבת – אינו חוזר להתפלל, משום שקדושת השבת וחומרתה גורמת לאדם לזכור את השבת וככל הנראה התפלל של שבת.
ספק טעה בתפילת שבת
יז. מסופק אם התפלל של חול או של שבת, אך יודע שבשבת הוא, לדוגמא: רגיל להתפלל כחמש דקות וביום חול כעשר דקות, וכעת שם לב שהתפלל יותר מחמש דקות – הרי זה נחשב לוודאי שטעה וצריך לחזור ולהתפלל של שבת.
מסופק בר"ח
יח. כל האמור הינו רק לענין שבת, אך המסופק בסתם ר"ח אם הזכיר "יעלה ויבוא" – חוזר. ומ"מ טוב שיעשה תנאי בלבו, שאם הזכיר "יעלה ויבוא" – הרי זה תפילת נדבה, ואם חל ר"ח בשבת – יתפלל ללא תנאי.
נזכר אחרי מוסף שלא אמר יעלה ויבוא
יט. אדם שהתפלל שחרית בר"ח או של שבת ור"ח ולא אמר יעלה ויבוא, ואחרי מוסף נזכר שלא אמר יעלה ויבוא בשחרית – לא יחזור להתפלל שחרית אלא יתפלל מנחה שתיים.
