מנהגים‭ ‬בהכרזה

מנהגי‭ ‬הכרזת‭ ‬החודש

יח‭. ‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬להכריז‭ ‬על‭ ‬ראש‭ ‬החודש‭ ‬אחרי‭ ‬שמחזירים‭ ‬את‭ ‬ספר‭ ‬התורה‭ ‬להיכל‭ ‬בשעה‭ ‬שההיכל‭ ‬פתוח‭. ‬אמנם‭, ‬מנהגנו‭ ‬להכריז‭ ‬על‭ ‬ראש‭ ‬החודש‭ ‬כשספר‭ ‬התורה‭ ‬מונח‭ ‬עדיין‭ ‬על‭ ‬התיבה‭ ‬לפני‭ ‬החזרתו‭ ‬להיכל‭.‬

עמידה‭ ‬בהכרזה

יט‭.‬ נוהגים‭ ‬לעמוד‭ ‬בעת‭ ‬אמירת‭ "‬יהי‭ ‬רצון‭" ‬בהכרזת‭ ‬ראש‭ ‬החודש‭, ‬בין‭ ‬החזן‭ ‬ובין‭ ‬הקהל‭, ‬כפי‭ ‬שהיו‭ ‬עומדים‭ ‬בעת‭ "‬קידוש‭ ‬החודש‭".‬

פרסום‭ ‬המולד

כ‭.‬ טוב‭ ‬לדעת‭ ‬את‭ ‬זמן‭ ‬מולד‭ ‬הלבנה‭ ‬לפני‭ ‬שמכריזים‭ ‬עליו‭, ‬ולכן‭ ‬יש‭ ‬נוהגים‭ ‬להכריז‭ ‬על‭ ‬זמן‭ ‬המולד‭ ‬המדויק‭ ‬לפני‭ ‬אמירת‭ "‬יהי‭ ‬רצון‭". ‬אמנם‭, ‬אם‭ ‬לא‭ ‬הכריזו‭ ‬על‭ ‬זמן‭ ‬המולד‭, ‬אין‭ ‬זה‭ ‬מעכב‭.‬

הכרזת‭ ‬הקהל

כא‭. ‬ נוהגים‭ ‬שכל‭ ‬הקהל‭ ‬מכריזים‭ ‬על‭ ‬ראש‭ ‬החודש‭ ‬ואומרים‭ ‬את‭ "‬ברכת‭ ‬החודש‭".‬