עיכוב כשרות והידור ארבעת המינים ביום הראשון ובשאר הימים

- זהו המיקום שלך.
חזרה אחורה

ירח האיתנים, סוכות, עמ' רמ"ג

האם בשנה שיום טוב ראשון חל בשבת יש להקפיד ליטול ארבעת מינים מהודרים בשאר הימים, והאם יש הבדל בין אתרוג הניטל בשנה זו לשנה אחרת?

תשובה:

המשנה במסכת סוכה (דף מ״א ע״א) אומרת: "בראשונה [בזמן שביהמ״ק קיים] היה לולב ניטל במקדש כל שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב ביהמ״ק התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש…".

והשנה, שחל יו״ט ראשון בשבת, אין נוטלין לולב אלא בשאר ימי החג מתקנת ריב״ז ולא ממצות התורה. ויש חילוקי דינים בין מצוות היום הראשון שהוא דאורייתא לשאר ימים שהם דרבנן, ויש דינים שאין שינוי בין היום הראשון לשאר ימים.

  1. דין שאול: ביום הראשון צריך הלולב להיות קניינו של הנוטל ואינו יוצא בלולב שאול מה שאין כן בשאר ימים שיוצא בלולב שאול (שו״ע תרמ״ט ב', ורמ״א סעיף ה').
  2. דין חסר: אתרוג ולולב יש בהם פסול חסר ביום הראשון היינו שלא יחסר מהם אפילו כלשהו, אבל בשאר ימים אם ניקב, נסדק וכדומה במיעוטו ונשאר בהם שיעורם – כשר.
  3. דין גזול: ארבעת המינים גזולים ביום הראשון אין יוצאים בהם ידי חובה. ובשאר ימים לגזלן עצמו יש מי שאומר שיוצא ידי חובה בדיעבד (עיין אליה רבא). ולדעת מרן אינו יוצא ידי חובה כל שבעה (תרמ״ט, א׳ ומשנה ברורה ס״ק ז'), ולאחרים לדעת מרן כשר ולדעת הרמ"א (בסעיף ה׳) אין יוצאין בו ידי חובה.
  4. דין הדר: יש כמה דינים הנוהגים משום הדר, כגון: יבש, עקום, ניטלה הפטמה וכדומה. לדעת הרמב״ם ומרן בשו״ע (תרמ״ט, ה׳) יש להקל בפסולי הדר בשאר ימים ולדעת הרא״ש והרמ״א (שם) מחמירים גם בשאר ימים. ופסקו רוב הפוסקים להקל כמון (משנה ברורה תרמ״ט ס״ק ל״ו).

וודאי שלכתחילה טוב ונכון לדקדק בבחירת ארבעת המינים גם בשאר ימים שיהיו מהודרים כביום הראשון. ומכל מקום בשעת הדחק נוטלים אפילו ד' מינים הפסולים מחמת מום וכדומה ואין מברכין עליהם (שו״ע תרמ״ט, ו׳).

והשי״ת יזכנו להיות מן המהדרין במצוותיו תמיד.

Previous מקום הדלקת נרות בחג הסוכות
השאירו תגובה
תוכן עניינים
error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים