טעם תקנת התרת נדרים לקראת הימים הנוראים

- זהו המיקום שלך.
חזרה אחורה

דברי מרדכי, ירח האיתנים, עמ' קי"ב

מנהג הספרדים לעשות ארבעים יום קודם ר״ה "התרת נדרים" וכן בער״ח אלול, בערב ר״ה, בערב יוה״כ ובליל יוה״כ ב"כל נדרי". האם חמשת הפעמים הללו של התרת נדרים מתירים את כל הנדרים שאדם נדר?

תשובה:

מרן השולחן ערוך כתב (סימן תרי״ט סעי׳ א׳) שנוהגים לומר "כל נדרי" בליל יום הכיפורים.

והרב "כף החיים" כתב (בסימן תקפ״א ס״ק י״ב): "ומה שנוהגים לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכיפורים הוא עפ״י מה שכתוב בזוהר פרשת פקודי דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנדויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפילתו יעו״ש. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב ח״ו נזיפה או נידוי בב״ד של מעלה ואין תפילתו נשמעת בר״ה וביוה״כ. והגם שבכל זמן צריך ליזהר, מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה".

ותקנה זו היא משום שאמרה התורה (במדבר ל', ג׳): "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". כוחו של אדם בתפילה הוא בפיו, ואם נדר ולא קיים אומרים לו בשמים: נדרת ולא קיימת, איך נשמע את תפילתך? לכן התקינו לעשות התרת נדרים בימים אלו.

והנה, להתיר נדר צריך כמה תנאים:

  • האדם התחרט על נדרו.
  • פותחין פתח בנדר מתוך חרטה.
  • ישבו לפניו שלושה ואחד מהם לפחות ידע מה נדר.

ותנאים אלו אינם מתקיימים בהתרת הנדרים הכללית.

ואילו התרת נדרים שנתקנה בימים הנ״ל מועילה דווקא לנדרים שאדם נדר ואינו זוכר או שאמר על דבר פעמיים שיעשהו. ובדבר מצוה אף אם אמר פעם אחת ולא אמר "בלי נדר" למקרים אלו עוזרת ההתרה. אבל אדם שזוכר את נדרו וכל שכן אם הוא נדר מצוה אין התרת נדרים זו מועילה לו להתיר את נדרו.

השאירו תגובה
תוכן עניינים
error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים