הבאת ילדים לבית הכנסת

- זהו המיקום שלך.
חזרה אחורה

דברי מרדכי, דברים, עמ' ש"נ

האם ראוי להביא ילדים קטנים לבית הכנסת אף שלפעמים מפריעים למתפללים אחרים?

תשובה:

הגמ' במסכת מגילה אומרת (ט׳ ע״א): "מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים (שבעים ואחד סנהדרין ואחד נשיא על גביהם. ולא כמו שאומרים האומות וחלק מבני ישראל תרגום "השבעים"), והכניסן בשבעים ושניים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד, ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת, וכתבו לו: ׳אלהים ברא בראשית (שאילו היו כותבים: "בראשית ברא אלהים", היו מפרשים שיש אלוה שקוראים לו בראשית וכי הוא ברא אלהים, לכן שינו). "וישלח את זאטוטי (במקום נערי) בני ישראל", וביאר רש״י שם, וז״ל: ׳״זאטוטי׳ – לשון חשיבות, אבל נערי לשון קטנות, ויאמר: גרועים שלכם שלחתם לקבל פני שכינה", לכן שינו.

ויש לשאול: אם באמת יש מקום לטעות, מדוע התורה לא כתבה מראש כמו שהם שינו? אלא שהתורה רצתה שכל העולם ישמעו את העניין שמביא רש״י, שהתורה נקראת ראשית, שנאמר: "ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז", שהייתה קיימת תתקע״ד דורות לפני שנברא העולם בכלל, ורק למענה נברא העולם, וכן עם ישראל נקראים "ראשית תבואתו", וסיבת בריאת העולם הייתה רק למען ישראל שילמדו את התורה הקדושה, וזהו עיקר העיקרים ש״כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", והקב״ה חיבר את תורת ישראל לארץ ישראל ולעם ישראל.

אולם מדוע התורה מלכתחילה כתבה: "וישלח את נערי בני ישראל", בזמן שיש מקום לטעון שגרועים שבהם שלחו, כמו שביאר רש״י הנ״ל, ולא כתבה ׳זאטוטי', שהוא לשון כבוד לכתחילה?

אלא יש לבאר שהתורה מלמדת אותנו שהנערים הוא השבח של עם ישראל ולא נחשבים לגרועים שבכם, ולכן כאשר תרגמו את התורה לחכמי יוון היה צריך לשנות, כי אצלם מקובל שהנערים הם גרועים, אבל אצל עם ישראל הילדים הם החשובים שבהם. וכך אומר משה לפרעה: "בנערינו ובזקנינו" – הנערים לפני הזקנים. ובאמת, יש האומרים שלא להביא ילדים קטנים לבית הכנסת משום שהם ממילא לא יודעים להתפלל, אבל טעות בידם, ואדרבה צריך להביאם כדי שיתרגלו להתפלל, כמו שאומרים חז״ל: "טף למה באים? לתת שכר למביאיהם". ואפילו אם לפעמים הילדים עושים מעט רעש אין להימנע משום כך מלהביאם לבית הכנסת, משום שהם חלק בלתי נפרד מהתפילה.

וברור שאין הכוונה לקטני קטנים שמפריעים לאב ולציבור (ועיין לחגיגה דף ג׳ ע״א, וז״ל: "מעשה ברבי יוחנן בן בריקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש, שבת של מי הייתה? – שבת של רבי אלעזר בן עזריה הייתה. ובמה הייתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל. ומה דרש בה? ׳הקהל את העם האנשים והנשים והטף׳ – אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן". ובתוספות שם כתבו: ׳"כדי ליתן שכר למביאיהן׳ – ועל זה סמכו להביא קטנים בבית הכנסת". ובמסכת סופרים פרק י״ח הלכה ח׳ נאמר בזה הלשון: "ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה, פתח ואמר: ׳אתם נצבים היום כולכם׳, ׳טפכם נשיכם׳, אנשים באים לשמוע, נשים כדי לקבל שכר פסיעות, טף למה בא? כדי ליתן שכר למביאיהן. מכאן נהגו בנות ישראל קטנות לבוא לבתי כנסיות, כדי ליתן שכר למביאיהן, והן לקבל שכר".

ועיין לרמב״ן על התורה פרשת וילך פרק ל״א פסוק י״ב שיש להביא קטנים לביהכ״נ לחנכם, וכן כתוב בשו״ע (סי׳ תרפ״ט סע׳ ו׳): "מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה". וכתב שם המג״א (ס״ק י״א) שלא יביאו קטני קטנים).

Next חינוך הקטנים לבית הכנסת
השאירו תגובה
תוכן עניינים
error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים