איסור הנאה מנוי הסוכה – דאורייתא או דרבנן?

- זהו המיקום שלך.
חזרה אחורה

ירח האיתנים, סוכות, עמ' רמ"ג

האם איסור הנאה מסוכה ונויה הוא מן התורה או מדרבנן?

תשובה:

הגמרא במסכת סוכה (ט׳ ע״א) שאלה: "מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה?״, והשיבה מפסוק (ויקרא כ״ג, ל״ד): "ת"ל: 'חג הסכות שבעת ימים לה׳". והתוס׳ (שם ד״ה מנין) כתבו שמשמע מהגמ' שזהו איסור דאורייתא, והקשו ממסכת שבת שמשמע שזהו איסור דרבנן, ותירצו גם בשם ר״ת שהעצים שהם הכשר סוכה – אסורים בהנאה מדאורייתא, והעצים שהם תוספת על כדי הכשר סוכה אסורין מדרבנן. וכן כתב הרא״ש (סוכה פ״א). והב״ח (סי׳ תרל"ח) כתב שלפי הרמב״ם גם דפנות הסוכה אסורין בהנאה מדאורייתא, אך דעת הרא״ש שהם אסורין מדרבנן, וכן דעת הט״ז (שם ס״ק א').

הנפקא מינא בין הדעות הוא האם זהו איסור דאורייתא ולא מועיל תנאי או שזהו איסור דרבנן ומועיל תנאי.

ולהלכה נפסק בשולחן ערוך (תרל״ח סעי' א׳): "עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך… הגה ואפילו נפלה הסוכה אסורים ולא מהני בה תנאי". האיסור ליהנות מהעצים באמצע החג אם נפלה הסוכה היא לדעת הרב "בית השואבה" מדרבנן עפ״י דברי התוספות שם בתירוצם הראשון.

ולמעשה יש להבחין בין חלקי הסוכה:

  • הדפנות – אם אדם בנה סוכה שיש בה שלוש דפנות כדין ולאחר כך הוסיף דופן רביעית, השלוש הראשונות – איסורן דאורייתא ולא מועיל תנאי. הדופן הרביעית איסור ההנאה ממנה מדרבנן ומועיל תנאי. אבל אם בנה מעיקרא סוכה עם ארבע דפנות – שם שמים חל על כולם ואיסור דאורייתא חל על ארבעת הדפנות.
  • סדינים וקישוטים – אם בנה סוכה עם דפנות כשרות והוסיף סדינים לנאות את הסוכה, או קישט את הסוכה בקישוטים, או תלה מאכלים ומשקין לנו בסוכה כל אלן אסורים בהנאה, ואם נפלו בשבת ויום טוב הם מוקצים (שם ברמ״א סעיף ב׳), אבל כיון שאיסור ההנאה מהם הוא מדרבנן מועיל תנאי לפני החג. ומהו התנאי? בערב סוכות, בעוד היום גדול, לפני שהולך להתפלל אומר: "איני בודל מהם כל בין השמשות" (שם בשו״ע) או שאומר "אני מתנה עליהם לאוכלם אימתי שארצה". (ובספר חסידים סי' רס״ג כתב שלדעתו לא טוב בכלל לתלות אוכלין או דבר המושך אה העין בסוכה שמא ילדים ישחקו בזה – אך לא נהגו כן).

לסיכום ההלכות:

  1. אסור ליהנות מסוכה ונויה כל שמונת ימי החג. בדפנות הסוכה ובסכך בודאי לא מועיל תנאי ואין ליטול מהם אפילו קיסם לחצוץ בו את שיניו.
  2. אם בנה שלוש דפנות כהלכתן ולאחר כך הוסיף רביעית – יכול להתנות כדלהלן.
  3. נוי סוכה וסדינים ששמו אותם לנוי וכן משקין ומאכלין שתולין בסוכה לנוי, אפשר להתנות לפני חג הסוכות שיוכל להנות מהן בחג, ואם לא התנה בעוד היום בערב חג הסוכות – לא יוכל להנות מהם.
  4. יכול להתנות בשני נוסחים: אומר: "איני בודל מהם כל בין השמשות". אומר: ׳'אשתמש בם או אוכל אותם מתי שארצה".
  5. אעפ״י שיכול להתנות לא ראוי ליהנות מהקישוטין או לאכול מהמאכלים, אלא אם כן נפלו מעצמם שאז אם עשה תנאי מותר להנות מהן ואפילו ביום שבת.
Next אמירת "בסימנא טבא"
השאירו תגובה
תוכן עניינים
error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים