חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים

נאמר במשנה בתענית (דף כ״ו ע״ב): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. וכן הוא אומר: ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו׳, ׳ביום חתונתו׳ – זה מתן תורה, ׳וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".

והסביר רש״י: ״זה מתן תורה – יום הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונות".

הגמרא בהמשך (דף ל׳ ע״ב) מבארת מהו הדבר המיוחד שביום הכיפורים: "משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות האחרונות". רש״י ע״ה (ד״ה שניתנו) מביא את החשבון של ימי עליית משה רבינו למרום, ומראה שהימים האחרונים נשלמו ביום הכיפורים: "ובוקר יום כיפור ירד, שהוא עשרה בתשרי, ואותו היום נקבע ליום כיפור, להודיע שמוחל וניחם על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו. ועל כן נקבע צום כיפור בעשרה בתשרי. כך שמעתי".

נראה שרש״י האריך כאן, מפני שהיתה לו קושיה שהוא בא לתרץ בדבריו. השאלה היא: מדוע צריך היה משה רבינו לשהות בהר ארבעים יום נוספים כדי לקבל את הלוחות השניים? הרי הוא כבר שהה במרום ארבעים יום ולילה פעמיים, וכבר קיבל את התורה שבכתב עם כל התורה שבעל פה בעליותיו הקודמות להר!?.

אלא כך צריך לומר: נתגלע ויכוח בין הקב״ה למשה רבינו ע״ה. הקב״ה רצה לתת למשה את הלוחות השניים, אבל משה סירב לקבלן. טענתו היתה: אמנם התורה יקרה וחביבה, אך אין תורה בלי סליחה ומחילה. אם לא תישא חטאתם ולא תסלח להם – לא יוכלו ללמוד תורה כראוי ולא לקיים את המצוות כמו שצריך. משום כך עמד משה רבינו בתפילה ובתחנון כל ארבעים היום והלילה האחרונים, עד אשר נתבשר כי הקב"ה מחל לישראל.

זהו שאמר רש"י: "ועל כן נקבע צום כיפור בעשרה בתשרי, כך שמעתי", כלומר קביעת יום הסליחה, יום שעיצומו מכפר, היתה ביום שבו אמר הקב״ה "סלחתי". קביעה זו באה ללמדנו שאין תורה בלי סליחה ומחילה. כי איך יזכה האדם להבין את התורה, כל עוד חטאיו ועוונותיו רובצים עליו?!.

על כן דרשו חז״ל (שם): ״׳ביום חתונתו' – זה מתן תורה", יום שניתנו בו הלוחות למשה רבינו. ומפני שיום זה הוכתר בכתר של "יום חתונתו", הרי ש״לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". כשם שלחתן ולכלה נמחלים עוונותיהם, כך ביום הכיפורים נמחלים עוונותיהם של ישראל, ועם מחילת העוון אפשר לקיים את התורה בשמחה רבה.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן