חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

העתירו בעדי

סיפר מרן הרב זצ"ל:

בתקופת כהונתי כראשון לציון הוזמנתי לביקור רשמי בוונצואלה. הטיסה לשם היא טיסה טרנס אטלנטית ארוכה, הכוללת 12 שעות טיסה לארה"ב, ולאחר מכן עוד כ 4.5 שעות עד לוונצואלה אשר בדרום אמריקה. אנחנו ישבנו במחלקה הראשונה , כאשר מלבדנו שאר המחלקה הייתה תפוסה על ידי פמלייתו של נכבד ערבי.

בהגיע מועד ארוחת הצהריים הניח הדייל את התפריט בפני הערבי. לפתע פרצו חילופי דברים קולניים בין אישה צעירה שישבה לשמאלו לבין אישה מבוגרת שישבה לימינו, עד אשר הפסיק הערבי את הוויכוח בקביעה פסקנית. לשמע דבריו עלתה בת צחוק על שפתיי, והרבנית שאלה אותי לפשר הצחוק. הסברתי לה: "הדייל הציע לערבי את התפריט, והלה הזמין בשר של "דבר אחר" (חזיר). או אז, החלה אשתו המבוגרת לגעור בו: 'מה קרה לך? אנחנו מוסלמים וע"פ הוקראן אסור לנו לאכול "דבר אחר! שכחת? אם מישהו ידע על זה אתה יודע מה יעשו לך…'. האישה הצעירה לעומת זאת, עודדה אותו לעשות את כל מה שליבו חפץ. לבסוף – הכריע הערבי: 'מי רואה אותנו? אנחנו פה בשמים גבוה מעל האדמה. אלוקים איננו יושב איתנו כאן במטוס'. כך הוגשה לפניו צלחת מלאה "דבר אחר", והלה אכל במלוא הפה.

לאחר הנחיתה בוונצואלה, הסיעו אותנו לבית המלון, בו נערכה לנו קבלת פנים חגיגית. בקבלת הפנים השתתפו רבי המדינה ושריה, ראשי הקהילה היהודית וכן שגרירים רבים. בתום האירוע, לאחר שיצאתי מן האולם, ניגש אלי אדם אחד ונישק את ידי. "אני שגריר מצרים בוונצואלה" – הציג את עצמו, "ובקשה לי אל כבוד הרב". עוד לא סיים הלה את דבריו ופתאום שמעתי מאחורי גבי פרץ צעקות בשפה הערבית. היה זה הערבי מהמטוס ודבריו כוונו לעבר השגריר המצרי.

פניתי אליו בערבית: "בוא הנה! מה אמרת לו?", והוא,לשמע הערבית אשר בפי, נאלם דום. התברר שהערבי מהמטוס הוא שגריר ערב הסעודית בוונצואלה, והוא צעק בחימה על השגריר המצרי: "אתה מנשק ידי רב יהודי!? אספר זאת במצרים!". השבתי לו באותה המטבע: "ואני אספר לכולם שאתה אכלת בשר חזיר, שאשתך אמרה לך לא לאכול!".

שמה זאת אשתו של הסעודי והחלה לגעור בו שוב מהצד: "נו, אתה רואה? אמרתי לך! ווי, מה יהיה איתנו עכשיו?…". ננבהל הסעודי והחוויר כסיד. "סליחה" פלט לעברי, "בכלל לא נפגשנו. אתה לא ראיתה ואני לא ראיתי…" והלך.

ולמה בא אלי השגריר המצרי?

מפני שהיה נשוי כבר 9 שנים ולא נולדו לו ילדים. כמובן, הוא השתוקק לצאצא, ושיהיה בן זכר דווקא. אמר לו נשיא הקהילה היהודית: "נלך לרב לפגישה אישית שם תתחנן לפניו שיעתיר בעבורך". אף הנשיא ביקש עבור המצרי: "הדבר יועיל לנו מאד לחיזוק היחסים הטובים עימו". אמרתי לו "אברך אותך, בתנאי שתסייע לקהילה היהודית במצרים אשר זכויותיה מקופחות, וכן בתנאי שתבק מארצך שיאפשרו לרבנות הצבאית לחפש את גופותיהם של חללי צה"ל (במלחמת יום כיפור) שלא נודע מקום קבורתם. אם תעשה ככל אשר ביקשתי – אני מבטיח לך, השנה יוולד לך בן!".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן