חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק ז – הלכות ציצית – העטיפה

העטיפה

א. לאחר שמסיים את הברכה, יתעטף בטלית כסדר הזה: תחילה יעטוף את ראשו בלבד כשארבע הכנפות מונחות לפניו – שתיים ומימין ושתיים משמאל, אח"כ יעביר שתי כנפות המונחות לפניו בצד ימין לצד שמאל לאחוריו, וישהה מעט כשיעור הילוך ארבע אמות, אח"כ יעביר את שתי הכנפות שבצד שמאל שמלפניו לצד שמאל שלאחוריו, וישהה כשיעור הילוך ארבע אמות, ויוריד את הטלית כך שתכסה את ראשו ורובו, וכך ישאר כל זמן התפילה.

ב. כששוהה בין העברת שתי הכנפות מצד ימין לאחוריו לבין העברת שתי כנפות לצד שמאל – טוב להרהר בפסוק "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי, כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה".

ג. לאחר שהעביר גם את שתי הכנפות מצד שמאל, יהרהר בשלושה פסוקים אלו: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה", "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך", "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו".

ד. אחר שמתעטף בטלית, קודם שהורידו על ראשו וגופו, טוב לקחת את ד' הציציות ולהתסכל בהן שתי פעמים, ואח"כ יוריד את הטלית על גופו.

ה. המברך "להתעטף בציצית" ואינו עוטף בה גם את ראשו לפחות כשיעור הילוך ארבע אמות – ברכתו היא ברכה לבטלה.

ו. אותם שמניחים את הטלית על העורף ושתי ציציות לפניהם בצד ימין ושתי ציציות לפניהם בצד שמאל – טועים, ואפילו אם הטלית נמצאת גם על הראש.

ז. בשעה שמתעטף בטלית צריך להיזהר שהפנים תהיינה מכוסות אך העיניים תהיינה מגולות – וזהו העיטוף. אבל אם יוריד את ראש הטלית על פניו ויכסה גם את עיניו – אין זה עטיפה אלא כריכה. ועל כן צריך שיניח את הטלית על ראשו עד המצח ויעביר את הטלית על חוטמו מצד מטה, ויכסה גם את שפמו וזקנו, ועיניו תשארנה מגולות.

ח. כל זמן שהתפילין בראשו צריך להיזהר שתהיה הטלית שעל ראשו מכסה את התפילין של ראש, ובמיוחד בתפילת שמונה עשרה, כדי שיתפלל באימה, שכיסוי מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמיים. ובשבת ויום טוב שאין מניחין תפילין, יכול להוריד את הטלית על כתפו אחרי העמידה, אך טוב שתהיה על ראשו כל זמן התפילה.

ט. אם אין סימן מיוחד בטלית לצד הראש, אין להקפיד בלבישת הטלית שאותו הצד יהיה תמיד למעלה לצד הראש. אך אם יש סימן בטלית כגון עטרת משי או כסף שתופרים בשולי הטלית, יש להקפיד שלא ייהפך צד הראש כלפי מטה.

י. אע"פ שמרן פסק שעיקר מצוות טלית קטן ללובשו על בגדיו, רבינו האר"י ז"ל היה לובשו תחת בגדיו, והוא הדין לציציות שיהיו תחובים בתוך בגדו.

יא. בחור ישיבה שנהגו בישיבתו ללכת עם ציציות מגולות – לא ישנה ממנהג המקום ויעשה כפי שיורה לו ראש הישיבה בישיבה, אך כשיוצא מהישיבה יכול לעשות כמנהג אבותיו.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן