חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק ו – ברכות השחר – "המעביר חבלי שינה" וכו'

"המעביר חבלי שינה" וכו'

א. יברך "המעביר חבלי שינה" אע"פ שלא ישן, מהטעם דלעיל (סעיף ב').
ב. אם בשעה שבא לברך ברכת "המעביר" מרגיש עייפות או שעדיין הוא מתנמנם, ימתין עד שתעבור העייפות ויברך.
ג. ברכת "המעביר חבלי שינה" מסתיימת ב"גומל חסדים טובים לעמו ישראל", ולכן אומרים "ויהי רצון" בתוספת וא"ו החיבור. ואין עונים אמן אחרי "ותנומה מעפעפי", אלא אחרי "גומל חסדים טובים לעמו ישראל".
ד. ברכה זו אומרה בלשון יחיד: "מעיני", "מעפעפי", "תרגילני", "תדביקני" וכו'.
ה. בבקשת "ואל תביאני לידי חטא" אין הכוונה לחטא ממש, שהרי אין חשש שהקב"ה יגרום לאדם לחטוא ממש, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", אלא יכיון שהקב"ה לא יביאו לדבר שאפשר שיבוא ממנו לידי חטא, ושלא יזמין לפניו מעשה ודבר שאפשר שהיצר הרע מחטיאו באותו הדבר.
ו. כשאומר "ואל תביאני לידי חטא" הכוונה על שוגג, ו"עוון" הכוונה על מזיד, וכן "חטא" על הרהור ו"עוון" על מעשה.
ז. "ותרחיקני מיצר הרע" הכוונה על מלאך רע, אבל אם יצר הרע מסית את האדם – צריך להילחם בו.
ח. "ותתנני היום ובכל יום ויום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי" – הכוונה על הדברים שגלויים רק "בעיניך" ונסתרים מאחרים, וגם על דברים ש"בעיני כל רואי", דהיינו שהם גלויים לאחרים – בשניהם "תתנני לחן ולחסד ולרחמים".
ט. "גומל חסדים טובים לעמו ישראל" – מלבד הפירוש הפשוט הכוונה היא על ההוצאה מההסתר לגילוי (כמו "ויגמול שקדים") של ה"חסדים טובים" – הברית שיש לרבש"ע עם ישראל (כמו "חסדי דוד הנאמנים"), והוא משפיע אותם לעמו ישראל.
י. בברכת "המעביר" ישנם י"א בקשות להצלה, כגון: "עזי פנים, עזות פנים" וכו'. ולא יוסיף בקשות נוספות בין לשונות אלו.
יא. לאחר שגמר את ה"יהי רצון" הנ"ל, רשאי להוסיף בקשות כרצונו. ועל זה נאמר "הרחב פיך ואמלאהו", כי שעה זו היא שעת רצון.
יב. לאחר ה"יהי רצון הנ"ל" טוב להוסיף בקשה זו: "וכן יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתצילני היום ובכל יום ויום ממלשינות, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משונה, מחולאים רעים, ממקרים רעים ומדינה של גהינם". וכשאומר "מדינה של גהינם" – יכוין שגם בעולם הזה לא נגיע למצב של כריתת הנפש וירידה עוד בחיים לגהינם.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן