חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק ו – ברכות השחר – דיני הניעור בלילה

דיני הניעור בלילה

א. מי שנשאר ער ועתיד להשאר ער כל הלילה, כגון בליל שבועות, ליל הושענא רבה או שעשה "תיקון כרת" וכדו', או שהיה עסוק בעבודתו – יברך אחר חצות הלילה "ברכות השחר" מ"אלהי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל" (וקריאת שמע שעל המיטה יקרא כחצי שעה קודם חצות הלילה). אמנם ברכת "על נטילת ידיים" אינו מברך, וברכת "אשר יצר" אין לברך אלא אם נתחייב בה. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה", אלא כשיגיע זמן עמוד השחר – יטול ידיו ויברך ברכות התורה. ואם צריך לנקביו יברך "אשר יצר".
ב. מי שהיה ער עד אחר חצות ורוצה לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון, אלא ימתין עד הבוקר ויברך "על נטילת ידיים", ברכות השחר וברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – כשיקום בבוקר לא יברך ברכות השחר פעם נוספת, ויטול ידיו כדין ולא יברך "על נטילת ידיים", אלא רק ברכות התורה.
ג. מי שישן וקם אחר חצות ומתכוון להישאר ער – יטול ידיו עם ברכה ויאמר מיד בקומו את כל ברכות השחר עם ברכות התורה.
ד. מי שישן בלילה שנת קבע וקם לפני חצות – יטול ידיו ויברך מיד בקומו "על נטילת ידיים" וברכות התורה, ושאר ברכות השחר יברך רק לאחר חצות.
ה. אם קם סמוך לחצות – טוב שימתין עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה יחד עם ברכות השחר, שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן