חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חנוכה – כללי

כללי

ימי החנוכה נקבעו לדורות זכר לשני ניסים שנעשו בחנוכה: נס פך השמן. ונס הנצחון של החשמונאים על היונים במלחמה והחזרת מלכות ישראל. (עיין פר"ח תרע).

באמצע ימי הבית השני השתלטו היונים על עם ישראל וארצו "וגזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם. והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני". (ע"פ רמב"ם פ"ג מהלכות חנוכה).

על נס פך השמן להדלקת המנורה נאמר בגמרא "שכשנכנסו יונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול; ולא היה בו אלא להדליק יום אחד – נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". (שבת כא:).

וכך כותב הרמב"ם (שם) "וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום – בכ"ה בכסלו היה. ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".

מפני שני הניסים הללו תקנו חז"ל א) להדליק נרות חנוכה – זכר לנס פך השמן. ב) לומר "על הניסים" ו"הלל שלם" – זכר לנציחון במלחמה. ולכן ימים אלו נקראים חנוכה, כלומר: חנו-כה, שביום כ"ה בכסליו חנו מאויביהם". (אחרונים).

 שני הניסים קשורים זה בזה:

"חזרת המלכות לישראל" קשורה להדלקת המנורה בבית המקדש. מלכות בית דוד מכונה בתהילים "עריכת נר,. וכך כתוב שם (קלב) :  "וכוהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו". דוד המלך מנבא על חזרת המלכות לישראל ועל ישועה שנעשית על ידי הכוהנים וכותב "ערכתי נר למשיחי".

גם הנביא זכריה, שמנבא על חזרת המלכות לישראל בתחלת הבית השני, רואה מנורת זהב (פרק ד): "ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר: ראיתי והנה מנורת זהב כולה, וגולה (מעין ספל עגול) על ראשה. ושנים זיתים עליה (עצי זית). ואומר אל המלאך הדובר בי לאמר: מה אלה אדוני?" והמלאך עונה לו כי משמעות הנבואה היא חזרת הכהונה והמלכות ששניהם נמשחים בשמן המשחה".

למדנו שהמלכות בישראל משולה למנורת הזהב, והיא קשורה לכהונה, שאף היא מסומלת בהדלקת המנורה. לכן גם בתפלת הימים הנוראים אנו מתפללים על חזרת מלכות לישראל במילים "ועריכת נר לבן ישי משיחך".

א. משמעות נס פך השמן – כתוב בספרים: כל מקום שנזכר שמן בתורה ובדברי חכמים לענין הדלקת המנורה, רומז לחכמת הלב ולמחשבה שבמוח. וכשנכנסו היונים להיכל, טמאו כל השמנים, כלומר פגמו בחכמה ובמחשבות הלב אצל רוב ישראל, שהתחילו גם הם נוהים בלבם אחר החכמה של היונים וחשבו שיש בה ממש. וכשחזרו החשמונאים ונכנסו להיכל לא מצאו אלא פך אחד משמן טהור שלא היה בו להדליק אלא יום אחד, כלומר, עם כל מה שפגמו היונים במחשבות הלב של ישראל קדושים, עדין מאירה בלבותם מחשבה טהורה אחת וניצוץ אחד של חכמת אמת, לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות וכל הגויים ילכו לאור ישראל ולא ישראל ילכו לאורם.

ולנס זה של טהרת הלב והנשמה, צריכים ישראל בכל הדורות, וביותר, בזמן שהם משועבדים ונתונים תחת עול הגויים. שכל זמן שאמונת לבם ומחשבתם טהורה – הם גאולים ועומדים אפילו בשעבודם, אבל בזמן שהאמונה והחכמה שבלב פגומה – הם משועבדים אפילו בחרותם; כל גזרות שהגויים גוזרים על ישראל עשויות להתבטל, אבל כשהאמונה מתערערת בלב וכשחכמה מסתלפת, היא עשויה להשתקע וישראל עשויים ח"ו להיות אובדים ונדחים בין האומות.

ואין ישראל יכולים להנצל מפורענות קשה זו, אלא על ידי סיוע מן השמים בדרך נס. ואימתי זוכים לנס זה? כל זמן שלא כבתה הגחלת האחרונה ועוד נשתמר בקרבם "שמן" להדליק יום אחד, אז הם זוכים לנס, שמן השמים מסיעים להם ומדליקים ממנו נר תמיד.

ב. כתב הרמב"ן בפרושו על התורה (סדר בהעלותך) : "וכלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבנו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר: ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים (בחנוכת המזבח) ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה, דבר אל אהרן ואמרת אליו – יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת נרות, ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה, וחנוכה שנקראת על שמם, היא חנכת בני חשמונאי; ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח". וראיתי עוד ב"ילמדנו" וכן במדרש רבה: "אמר לו הקב"ה למשה, לך אמר לאהרן; אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות, כל זמן שבית המקדש קים – הם נוהגין, אבל הנרות – לעולם, "אל מול פני המנורה", וכל ברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם". והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קים והקרבנות בטלין מפני חרבנו, אף הנרות בטלים; אבל לא רמזו אלא לנרות של חנכת חשמונאי שהם נוהגים אף לאחר חרבן וכו'".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים