חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות יום כיפור – דברים האסורים ביום כיפור – רחיצה

רחיצה

כב. נטילת ידים – אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה ואפילו להושיט אצבעו במים. בין במים חמים ובין במים קרים. אמנם הצריך ליטול ידיו בבוקר וכן הנפנה לנקביו וכן מי שנגע במקומות המטונפים בגופו וכדו' נוטל ידיו רק עד סוף קשרי אצבעותיו. רק לא יכווין להנאת רחיצה. (שו"ע תריג סע' א, ב, ג).

כג. בקומו ממיטתו בבוקר יטול ידיו כמו בכל יום, רק שאין נוטלים את כל היד, אלא רק עד סוף קשרי האצבעות, ומברכים אחר כך "על נטילת ידיים" כבכל יום. ובעוד ידיו לחות ינגב את עיניו. (שו"ע שם סע' ב).

כד. לאוכל – חולה שצריך לאכול לחם יותר מ27- גרם, נוטל את ידיו עד סוף היד ג' פעמים כמו בשאר ימות השנה ויש אומרים עד סוף קשרי אצבעותיו. (אם אוכל פחות משישים גר' לא יברך ענט"י ואם אוכל יותר מכן מברך ענט"י) ולדעת השו"ע שם אם אוכל פחות מכזית לא יטול ידיו ולדעת המחמירים נוטלים אפילו פחות מכזית. (ועיין לשו"ע סימן קנח סע' ג ולכה"ח ומשנ"ב שם).

כה. החולה, אפילו אין בו סכנה, רוחץ כדרכו, ודווקא שצריך לכך לצורך מחלתו (שו"ע שם סע' ד).

כו. לשירותים – הנכנס לשרותים או הנפנה לנקביו צריך ליטול ידיו עד סוף קשרי האצבעות. ויטול ידיו ג' פעמים. (שו"ע שם סע' ג).

כז. לנוגע בנעל – הנוגע בנעליו, אפילו בנעלי יום הכיפורים, יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו פעם אחת.

כח. לתפילה – מי שרגיל ליטול ידיו לפני שמתפלל בכל השנה, יטול ביום כיפור עד סוף קשרי אצבעותיו. (שו"ע שם).

כט. לברכת כהנים – כהן העולה לדוכן יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ובמקום שנהגו שגם הלויים נוטלים ידיהם רשאים ליטול. (כה"ח שם ס"ק יד, טו) יש נוטלים עד הפרק כמו כל יום. (ועיין כה"ח ומשנ"ב שם).

ל. כלה – כלה בתוך שלשים יום משנשאת רוחצת פניה כדי שלא תתגנה על בעלה (עיין שו"ע שם סע' י. כה"ח שם ס"ק מח) ויש אומרים שאם הבעל או האשה כל היום בבית הכנסת ולא רואים זה או זו – אין לה לרחוץ פניה אלא להיות כמו כולם. (עיין משנ"ב ס"ק כו וכה"ח ס"ק מח).

לא. אשה – כל ימי השנה אשה טובלת למצוותה אפילו בליל שבת חוץ מליל תשעה באב ויום הכיפורים שדוחה את טבילתה לליל המחרת. (שו"ע שם סע' יב).

לב. אשה שצריכה לספור ימים נקיים מותר לה לרחוץ ביום כיפור רק במקום הבדיקה, וצריכה לנגב עצמה רק במגבת עבה שלא תבוא לידי סחיטה. (עיין משנ"ב ס"ק לא וכה"ח ס"ק ס).

לג. מגבונים – יכול אדם לנגב את עצמו במגבונים לחים שאין בהם כדי להרטיב את פניו ואין בהם טופח על מנת להטפיח דהיינו הרטיבות שבהם לא מרטיבה את פניו או את ידיו.

לד. מותר לאדם לקרר את עצמו במטלית לחה ששרו אותה ונסחטה בערב כיפור, וכן יכול לקרר עצמו בכל דבר לח שאינו מרטיב את הידיים או את הפנים. ויכול לנקות את פניו במטלית זו (שאינה טופח על מנת להטפיח). ויש אוסרים, שמא לא נסחט מערב יום כיפורים יפה ויבוא לידי סחיטה ביום כיפור. (שו"ע שם סע' ט).

לה. יום גשם – ביום כיפור גשום יכול אדם לילך לבית הכנסת ולחזור אף על פי שנרטבות ידיו מהגשם, וכן יכול לילך ולחזור לכל מקום מצווה כשנרטב בצורה זו או אחרת, כיוון שאין זו רחיצה לתענוג האסורה. (שו"ע שם סע' ה).

לו. בעל קרי – אסור לבעל קרי לטבול אף על פי שאין זו טבילה של תענוג, כיוון שאין הקרי מעכב את התפילה, אמנם אם המקום יבש ירחץ את בשרו במקום שהוא מלוכלך, ויזהר שלא יבוא לידי סחיטה. ואם המקום רטוב ינגבנו במטלית. וידאג כל השנה כולה על תקלה זו שאירעה לו. (ועיין לקמן דיני הרואה קרי ביום כיפור – שו"ע שם סע' יא).

לז. לכלוך – מי שגופו או ידיו מלוכלכים יכול לרחוץ לנקות את הלכלוך. ואם הלכלוך לא יוצא במים בלבד יכול להשתמש בסבון נוזלי. מי שנטף דם מחוטמו מותר לו לרחוץ מקום הדם בלבד ויזהר שלא לסחוט. (שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק בן).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן