חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

ראש השנה – תקיעת שופר – חייבים ופטורים

חייבים ופטורים

כט. נשים – פטורות מתקיעת שופר כיוון שזו "מצוות עשה שהזמן גרמא", ונשים פטורות ממצוות אלו. ואף על פי כן, קבלו הן על עצמן מצווה זו כחובה. אומנם יש ספק אם יכולות לברך ועל כן טוב שהתוקע לנשים יהיה אדם שלא שמע עדיין תקיעות על מנת שיוכל לברך. ואם שמע כבר תקיעות – לדעת השו"ע לא יברך לא התוקע ולא האשה, (עיין שו"ע תקפט סע' ו). ומנהג האשכנזים – לא מוחין באשה המברכת. (ועיין מג"א שם ס"ק ג' ולגאון ס"ק ו' שהביאו מחולין פ"ד ע"ב שיש איסור בתקיעה ואין פוסקים כן. ועיין רמב"ם הלכ' ציצית פ"ג הלכ' ט' ועיין לראב"ד ומ"מ שם ועיין תוס' ר"ה ל"ג ד"ה: "הא". רמ"א סי' תקפ"ט ובדרכ"מ ועיין מג"א שם ס"ק ד' וכה"ח שם ס"ק כ"ג ול"ב, שאגת אריה ועיין מ"ב ס"ק י"א וכה"ח ס"ק כ"ז).

ל. אשה שנהגה להחמיר על עצמה ולשמוע תקיעות שופר ופעם אחת אינה יכולה לבוא לביהכנ"ס – תביא תוקע לביתה שיתקע לה בלי ברכה. ואם אינה יכולה בכך, תעשה התרת נדרים מיוחדת בערב ראש השנה. (עיין בא"ח ניצבים יז).

לא. ויש אומרים שאם אינה רוצה לבטל מנהגה, רק ששנה אחת אינה יכולה לבוא. (כגון שילדה וכד') אינה צריכה התרה. (עיין דגול מרבבה יו"ד סימן רי"ד).

לב. ילדים – מצווה לחנך את הקטנים לשמוע קול שופר, ויש להביאם לבית הכנסת לשמיעת קול שופר מגיל חמש או שש לפי כוחם וחכמתם. אך אין להביא קטנים מאוד שמפריעים את התפילה. (עיין שו"ע תקפט סע' ב ונו"כ).

לג.

חרש – פטור כיון שהמצווה היא בשמיעה, ואינו יכול לשמוע. גם אין אחרים יוצאים בתקיעתו. (שו"ע תקפ"ט, שו"ת הרמב"ם קמ"ב).

לד.חולה – חולה שבאו לתקוע לו, ישתדל לעמוד בשמיעת שלושים תקיעות הראשונות, שהם חיובו מדאורייתא. (בא"ח נצבים י"ז).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים
דילוג לתוכן